כולנו מכירים את הרגע המתסכל שבו אנחנו פוגשים אדם מוכר, אך מתקשים להיזכר בשמו. ככל שאנחנו מתבגרים, מצבים כאלה עלולים להתרחש לעיתים קרובות יותר. אלא שמחקר חדש מאוניברסיטת טורונטו בקנדה מציע תמונה מעודדת: חלק ממנגנוני הזיכרון ממשיכים לתפקד היטב גם בגיל מבוגר, אפילו כאשר היכולת להיזכר במידע באופן מודע נחלשת.
המחקר, בהובלת הפסיכולוגית אמילי דייוויס, בחן יכולת המכונה "זיכרון אסוציאטיבי סמוי" (Implicit Associative Memory), המאפשרת למוח ללמוד קשרים בין דברים שונים ולהשתמש במידע מבלי שנצטרך להיזכר בו במכוון.
לדוגמה, אדם שרואה את שכנו מטייל שוב ושוב עם כלבו עשוי לקשר ביניהם באופן בלתי מודע. בהמשך, כאשר יראה את הכלב לבדו, דמות השכן עשויה לעלות במחשבתו באופן ספונטני.
במחקר השתתפו 53 בני אדם: 28 צעירים בגילי 18 עד 29 ו-25 מבוגרים בגילי 60 עד 80. המשתתפים עברו סריקות מוח באמצעות מכשיר fMRI, בזמן שהוצגו בפניהם תמונות של חפצים ועליהן מילים המתארות חפצים אחרים.
הם התבקשו להחליט במהירות האם שני החפצים יכולים להיכנס יחד למגירה שולחנית. מבלי שידעו, חלק מצירופי התמונות והמילים הופיעו שוב בהמשך הניסוי, וכך יכלו החוקרים לבדוק האם המוח מזהה קשרים שנלמדו קודם לכן.
התוצאות היו מפתיעות: בשתי קבוצות הגיל נרשמה תגובה מהירה יותר לצירופים מוכרים. אצל הצעירים זמן התגובה התקצר בממוצע בכ-16 אלפיות השנייה, ואילו אצל המבוגרים בכ-34 אלפיות השנייה. עם זאת, ההבדל בין הקבוצות לא היה מובהק סטטיסטית, ולכן אין להסיק שהמבוגרים הצליחו יותר. הממצא המרכזי הוא שיכולת הלמידה הסמויה נשמרה גם בגיל מבוגר.

הסרטן נעלם, החוקרים הזריקו אותו שוב – ואז הגיעה ההפתעה
למחרת נערך מבחן נוסף, שבדק את הזיכרון המודע. המשתתפים התבקשו לזהות אילו מילים הופיעו לצד תמונות שהוצגו להם ביום הקודם. הפעם הצליחו הצעירים בכ-65% מהמקרים, לעומת 59% בלבד אצל המבוגרים, הבדל שהיה מובהק מבחינה סטטיסטית.
כלומר, בעוד שהיכולת להיזכר במכוון בקשרים בין פריטים נחלשת עם הגיל, היכולת להשתמש בקשרים שנלמדו באופן בלתי מודע עשויה להישמר.
סריקות המוח הצביעו גם על הבדלים בפעילות ההיפוקמפוס, אזור מרכזי ביצירת זיכרונות, ובקורטקס הפרירינלי, המעורב בזיהוי עצמים ובעיבוד מידע. החוקרים משערים כי אזורים אלה מסייעים למוח לשמר קשרים בין פריטים, אך עדיין נדרש מחקר נוסף להבנת המנגנון המדויק.

לוקחים תרופות הרזיה? זה מה שקורה לשרירים שלכם
הממצאים מחזקים את ההבנה שהזדקנות אינה פוגעת בכל מערכות הזיכרון באותה מידה. בעוד שחלק מהיכולות הקוגניטיביות נחלשות, אחרות עשויות להישאר יציבות לאורך שנים.
בעתיד עשויה הבנה זו לסייע בפיתוח שיטות לשימור ולשיקום יכולות זיכרון בגיל מבוגר, באמצעות ניצול מנגנוני למידה שנותרים פעילים.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי מדובר במחקר קטן יחסית, המבוסס על שתי קבוצות גיל, וכי המאמר פורסם בינתיים במאגר bioRxiv וטרם עבר ביקורת עמיתים. לכן יש להתייחס לממצאים בזהירות.
ובכל זאת, המחקר מציע מסקנה מעודדת: גם כשהיכולת לשלוף זיכרונות נחלשת, המוח עשוי להמשיך ללמוד, לזהות קשרים ולשמור מידע בדרכים שאיננו מודעים להן. במילים אחרות, לפעמים המוח זוכר הרבה יותר מכפי שאנחנו מצליחים להיזכר.
