הצעת חוק חדשה שהונחה על שולחן הכנסת מבקשת לחולל שינוי משמעותי בסוגיית הגיור בישראל: הכרה בגיור לצורך חוק השבות תותנה בכך שנערך כהלכה. המהלך נועד למנוע הכרה בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים במסגרת החוק, ולבסס את ההגדרה המשפטית של הגיור על ההלכה היהודית המסורתית.
את הצעת החוק יזמה חברת הכנסת לימור סון הר מלך, ולצדה חתומים תשעה חברי כנסת נוספים, בהם יצחק קרויזר, טלי גוטליב, משה פייגלין, יצחק פינדרוס ומאיר פרוש.
התיקון המוצע פשוט בניסוחו אך משמעותי בהשלכותיו: הוספת המילה “כהלכה” לאחר המילים “או שנתגייר” בסעיף 4ב לחוק השבות. בכך מבקשים היוזמים לקבוע במפורש כי גיור המוכר לצורך חוק השבות חייב לעמוד בדרישות ההלכה היהודית.

בג"ץ בפסיקה תקדימית נוספת הפוגעת במעמד הרבנות הראשית
הצעת החוק נועדה לשנות את המצב המשפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג”ץ בשנת 2021, שבה הוכרה זכאותם של מי שהתגיירו בישראל במסגרת קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות לעלות מכוח חוק השבות.
בדברי ההסבר להצעה מזכירים היוזמים את עמדתו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן־גוריון, ואת הנחיות משרד הפנים משנת 1960, שלפיהן יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה ואינו בן דת אחרת, או מי שהתגייר כהלכה.

סערת הגיור: מתקפה על בג״ץ בעקבות הפסיקה התקדימית
לדברי יוזמי החוק, מטרת התיקון היא לשמור על הקשר שבין ההכרה הממלכתית ביהדות לבין המסורת ההלכתית של העם היהודי, ולמנוע מצב שבו הגדרת הגיור לצורך חוק השבות נקבעת באמצעות פרשנות שיפוטית בהיעדר חקיקה מפורשת.
הצעת החוק מבטאת את העמדה שלפיה ההכרה בגיור במדינת ישראל צריכה להתבסס על ההלכה היהודית ולא על תפיסות הגיור של הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי. אם תאושר, היא עשויה לשנות באופן משמעותי את מדיניות ההכרה בגיורים בישראל לצורך חוק השבות.
