כמעט שבועיים חלפו מאז קיבל איזנקוט את המנדט להרכיב ממשלה, אך הוא עדיין רחוק מלהודיע לנשיא "עלה בידי". האחראים לכך הם שני ראשי מפלגות בגוש שלו שלא מסכימים לתוכנית של איזנקוט להשביע מיעוט ממשלה בתמיכת מבחוץ של רע"מ והרשימה המשותפת.
בעוד ליברמן מושך לממשלה עם החרדים תוך ויתור על חוק הגיוס עליו התחייב לאורך כל מסע הבחירות, בנט מושך לממשלת אחדות ואתמול נועד עם ראש הממשלה נתניהו בלשכתו לפגישה ארוכה שהוגדרה כ"עדכון ביטחוני".
במערכת הפוליטית ההערכה היא כי הסיכויים של שני התחרישים – ממשלה עם החרדים וממשלת אחדות – קלושים, ולכן עולות שאלות על המניעים האמיתיים של בנט וליברמן.
האם המטרה היא לסחוט את איזנקוט כדי "לוותר" על ההבטחה לא להקים ממשלת מיעוט? אולי הם בכלל מנסים לפלס את דרכם חזרה אל גוש הימין לימים שאחרי נתניהו?
בינתיים עברו כבר שבועיים מתוך הארבעה שקיבל איזנקוט, והוא לא מצליח לקדם את מו"מ קואלציוני ושיחות על קווי יסוד וחלוקת התיקים.

