כולם מכירים את יו"ר הכנסת כמי שמנהל את הדיונים במליאה, קורא לחברי הכנסת לסדר ומייצג את המשכן באירועים רשמיים. אלא שמאחורי הפטיש והכיסא מסתתר תפקיד בעל כוח פוליטי וממלכתי משמעותי: משליטה בסדר היום ובקידום חקיקה ועד למילוי מקום נשיא המדינה. אז איך נבחר יו"ר הכנסת, מדוע קשה כל כך להדיח אותו ואיך הפך התפקיד בשנים האחרונות לזירת מאבק בין הקואליציה לאופוזיציה?
יו"ר הכנסת הוא ראש הרשות המחוקקת והדמות הבכירה ביותר במשכן. בהיררכיה הממלכתית בישראל הוא מדורג שלישי, אחרי נשיא המדינה וראש הממשלה. תפקידו אינו מסתכם בניהול הדיונים במליאה, אלא כולל גם אחריות על ניהול ענייני הכנסת, שמירה על כבודה וייצוגה מול גורמים בארץ ובעולם.
למרות שהוא נבחר במסגרת פוליטית ומשתייך למפלגה מסוימת, מדובר בתפקיד ממלכתי. מרגע בחירתו, יו"ר הכנסת אמור לייצג את כלל חברי הבית, מהקואליציה ועד האופוזיציה, ולנהל את עבודת הכנסת באופן שוויוני.
מי מחזיק בכוח בכנסת?
אחת הסמכויות המרכזיות של יו"ר הכנסת נוגעת לניהול סדר היום הפרלמנטרי. יחד עם סגניו, המרכיבים את נשיאות הכנסת, הוא משפיע על סדרי העבודה של המליאה ועל האפשרות לקדם הצעות חוק פרטיות.
לנשיאות הכנסת יש גם סמכות למנוע מראש הנחת הצעות חוק על שולחן הכנסת, כאשר הן כוללות הסתה לגזענות או שוללות את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הסמכות הזאת הופעלה בעבר נגד הצעות של חברי כנסת, בהם מאיר כהנא, חנין זועבי וג'מאל זחאלקה.
אבל הכוח של היו"ר לא נעצר בחקיקה. הוא אחראי גם על ניהול ענייניה המנהליים של הכנסת, לרבות תקציבה, עובדיה ומנגנוני הפעילות שלה. במילים אחרות, מדובר במי שמחזיק באחריות רחבה על אחד המוסדות המרכזיים במדינה.
ויש גם תפקיד נוסף, פחות מוכר לציבור: יו"ר הכנסת משמש כממלא מקום נשיא המדינה כאשר הנשיא נמצא בחו"ל או אינו יכול למלא את תפקידו. כך, למשל, מילאה דליה איציק את מקומו של הנשיא משה קצב בתקופת נבצרותו.
למה כל כך קשה להדיח יו"ר כנסת?
בחירת יו"ר הכנסת נעשית בהצבעה גלויה במליאת הכנסת, בדרך כלל לאחר השבעת חברי הכנסת ולפני הקמת הממשלה. עד לבחירת יו"ר קבוע, מנוהלות ישיבות המליאה בידי יו"ר זמני, בהתאם לכללים שנקבעו בחוק.
אלא שהחלק המעניין באמת מתחיל אחרי הבחירה. בניגוד לתפקידים פוליטיים אחרים, הדחת יו"ר מכהן מחייבת הליך מורכב במיוחד: נדרש רוב של שלושה רבעים מחברי ועדת הכנסת, ולאחר מכן תמיכה של 90 חברי כנסת במליאה.
המשמעות היא שלא מספיק רוב קואליציוני רגיל כדי להחליף את היו"ר. מדובר ברף גבוה במיוחד, שמעניק לבעל התפקיד יציבות משמעותית לאורך הקדנציה ומקשה על יריביו הפוליטיים להדיח אותו.
תפקיד יו"ר הכנסת רחוק מלהיות תפקיד ייצוגי בלבד. מי שמחזיק בפטיש משפיע על סדר היום של הרשות המחוקקת, על קידום החוקים ועל התנהלות המשכן. וכפי שהוכיחו המשברים בשנים האחרונות, לפעמים המאבק על הכיסא חשוב לא פחות מהמאבק על הממשלה.
