היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ביקשה לדחות את התייצבותה במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנקבעה ליום רביעי הקרוב, 18 בנובמבר, בשעה 09:30, בשל שיקולי לוח זמנים. שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים נעתרו היום (שני) לבקשה וקבעו את הדיון ליום רביעי הבא, לאחר שבשבוע שעבר הורו לה להגיע לדיון חרף התנגדותה. מדובר בהתפתחות נוספת במחלוקת סביב נוכחותה האישית של היועמ"שית, כאשר השופטים מבקשים לקיים עמה שיח ישיר על המשך ניהול המשפט ועל האפשרויות לקידומו.
הדיון נקבע בעקבות בקשתם של סנגורי ראש הממשלה ובני הזוג אלוביץ', שביקשו לזמן את בהרב-מיארה לבית המשפט על רקע טענות לאי-סדרים שעלו במהלך שמיעת הראיות. במוקד הבקשה עמדה עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, שבמסגרתה התברר כי פעולות חקירה מסוימות בוצעו, לדבריו, מבלי שידע עליהן בזמן אמת. בין הנושאים שעלו היו ההאזנה לנתן אשל ותרגיל החקירה שנערך לניר חפץ.

חרף התנגדותה: שופטי נתניהו מורים ליועמ"שית להתייצב במשפט
בדיון שהתקיים ב-5 בנובמבר הציע עו"ד ז'ק חן, המייצג את שאול אלוביץ', לקיים מפגש עם היועצת המשפטית לממשלה. סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, הצטרף לבקשה. השופט עודד שחם הבהיר כי בית המשפט כבר שקל בעצמו את האפשרות לזמן את היועמ"שית, משום שהיא הגורם האחראי לניהול ההליך מטעם התביעה. השופטת רבקה פרידמן-פלדמן תהתה מדוע לא ניתן לזמנה והדגישה כי במהלך המשפט עלו עניינים חריגים.
ב-11 בנובמבר מסרה התובעת יהודית תירוש לבית המשפט את עמדתה של בהרב-מיארה, שלפיה אין הצדקה להתייצבותה האישית כאשר צוות בכיר של פרקליטים מנהל את התיק. תירוש הסבירה כי מבחינת היועמ"שית, הגעה אישית לבית המשפט אינה מתיישבת עם סדרי העבודה המקובלים במערך התביעה. היא הדגישה כי הפרקליטים המופיעים בתיק מוסמכים לפעול מטעמה, מעדכנים אותה באופן שוטף ויכולים להעביר אליה את הערות השופטים. עו"ד חדד התנגד לעמדה זו וטען כי לבית המשפט סמכות לזמן את היועמ"שית גם ללא הסכמתה.

השופטים לא השתכנעו: תירוש תידרש למסור מסמכים להגנת נתניהו
למחרת, ב-12 בנובמבר, פרסמו השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, עודד שחם ומשה בר-עם החלטה שבה דחו את עמדתה של בהרב-מיארה והורו לה להתייצב. בהחלטתם כתבו השופטים כי יש ערך מוסף לנוכחותה האישית של היועמ"שית, משום שהיא בעת הסמכות לקבל החלטות מהותיות בתיק. לדבריהם, מטרת הדיון היא לאפשר שיח ישיר עם הגורמים המוסמכים, שיוכלו לשמוע את הערות בית המשפט ולהגיב עליהן בזמן אמת.
אחת הסוגיות המרכזיות ברקע לזימון היועמ"שית היא עמדתם של השופטים בנוגע לאישום השוחד בתיק 4000, העוסק ביחסים בין נתניהו לבין שאול אלוביץ', שהיה בעל השליטה בבזק ובאתר וואלה. במהלך המשפט הצביעו השופטים פעמיים על קשיים בהוכחת עבירת השוחד והציעו לתביעה לשקול לסגת מסעיף זה. מדובר באחד האישומים המרכזיים בכתב האישום נגד ראש הממשלה.

זה המועד בו היועמ"שית נדרשת להתייצב במשפט נתניהו
לצד עבירת השוחד, נתניהו מואשם בתיק 4000 גם במרמה והפרת אמונים. לפיכך, גם אם התביעה תחליט לוותר על אישום השוחד, אין משמעות הדבר בהכרח סיום ההליך כולו. עד כה לא סירבה התביעה להחלטה לסגת מהאישום, והשופטים מבקשים לבחון עם הגורמים המוסמכים אפשרויות לקידום המשפט ולצמצום המחלוקות.
סוגיה נוספת שעלתה בדיונים היא האפשרות לקיים מגעים להסדר בין הצדדים. התובעת יהודית תירוש הבהירה בשם בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן כי הם נכונים לקיים שיח ישיר עם צוות ההגנה. לדבריה, השניים אף נענו בחיוב לפניית נשיא המדינה יצחק הרצוג בעניין, אך נתניהו בחר שלא להיענות להצעה.
האפשרות להסדר עולה על רקע רצונם של השופטים לבחון דרכים לקדם את ההליך, המתנהל מאז שנת 2020. אחת מנקודות הזמן המשמעותיות היא סיום כהונתה הצפוי של ראשת ההרכב, השופטת פרידמן-פלדמן, במרץ 2028.
