בית המשפט המחוזי בירושלים הורה היום (ראשון) לפרקליטות להעביר להגנת ראש הממשלה בנימין נתניהו שורה של מסמכים נוספים הנוגעים לאישורים שנתן היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט לפתיחה בחקירות ולביצוע פעולות נגד ראש הממשלה. ההחלטה מגיעה לאחר שהמשך עדותו של מנדלבליט התעכב בשל אי-מסירת החומרים, ובעקבות עימות חריף בדיון שנערך ביום רביעי האחרון בין הסנגורים לבין נציגי התביעה.
בהחלטתם קבעו השופטים כי יש למסור את המסמכים למרות השיקולים הנוגעים לשמירה על דיונים פנימיים של גורמי אכיפת החוק. "נוכח מסקנתנו כי הרלוונטיות שלהם לעניינים שבמחלוקת גוברת בעוצמתה על השיקולים המצדיקים אי מסירת החומרים המתעדים דיונים פנימיים", נכתב בהחלטה.
משחק מלוכלך של הפרקליטות? כך מתעכבת עדות מנדלבליט
מדובר בהתפתחות במחלוקת שמלווה את עדותו של מנדלבליט: ההגנה מבקשת לקבל את מלוא התיעוד של הישיבות שבהן נדונו החשדות נגד נתניהו, כדי לברר מה בדיוק אישר היועץ המשפטי לממשלה, אילו כיווני חקירה הוצגו בפניו והאם המשטרה פעלה בהתאם להנחיות שניתנו לה.
אחד הפרטים הבולטים בקטעים שצוטטו מתוך החומרים נוגע לתיק 4000 ולמנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, עד המדינה שלמה פילבר. על פי הקטעים שפורסמו, במהלך הדיונים הפנימיים עלתה האפשרות שפילבר פעל בהתאם ל"רוח המפקד", כשהכוונה לנתניהו. האפשרות הזאת תוארה כ"מניע אפשרי" להתנהלותו.
"דרמטי": החומרים שהפרקליטות העבירה להגנת נתניהו בלילה
ההתייחסות עשויה לעמוד במוקד המשך חקירתו של מנדלבליט, משום שההגנה מבקשת לברר על אילו ראיות התבססה ההערכה שפילבר פעל בהתאם לרצונו של ראש הממשלה, והאם הוצגו בפני היועץ המשפטי לממשלה ראיות להוראות מפורשות מצד נתניהו.
בקטעים נוספים מתוך החומרים מופיע הביטוי "יש כאן הון שלטון" בהתייחס לתיקי 1000 ו-2000. במקטע אחר מופיעה התייחסות ל"מאות אלפי שקלים", על רקע החשדות שנבדקו בתיק 1000.
חתם או לא חתם? המסמכים שהציתו עימות חריף בעדות מנדלבליט
ההגנה העלתה לאורך המשפט טענות בנוגע לאופן שבו חושב שווי המתנות בתיק 1000, ובין היתר ביחס לנתונים שהתבססו על עדותה של הדס קליין. חשיפת התיעוד המלא עשויה לאפשר לסנגורים לברר אילו נתונים הוצגו למנדלבליט בזמן אמת ומה היה הבסיס להערכות שנמסרו לו.
ההחלטה החדשה מגיעה לאחר שבאחד הדיונים האחרונים התברר כי ההגנה עדיין ממתינה לפרוטוקולים ולתרשומות הנוגעים לאישורים שנתן מנדלבליט. בעקבות המחלוקת על היקף החומרים שנמסרו, המשך חקירתו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר התעכב.
כזכור, מנדלבליט זומן להעיד מטעם ההגנה, ועורך הדין עמית חדד חוקר אותו במסגרת חקירה ראשית על ההחלטות שקיבל, המידע שהוצג בפניו והפיקוח שהפעיל על החקירות. במהלך הדיון טען חדד כי הפרקליטות אינה מעבירה את מלוא התיעוד הרלוונטי, אלא בוחרת בעצמה אילו מסמכים לחשוף ואילו להשאיר מחוץ לחומר שנמסר לסנגורים.
"אי אפשר לעשות צ'רי פיק, שיושבים על הר של חומר אתם מחליטים את זה נגלה, את זה לא, את זה ניתן מושחר", תקף חדד. לטענתו, כאשר ההגנה אינה יודעת אילו מסמכים קיימים, היא אינה יכולה לבדוק אם מנדלבליט אכן אישר את כל פעולות החקירה שבוצעו, או אם היו כיוונים שנפסלו אך המשטרה המשיכה לפעול בעניינם.
במוקד העימות עמדה הודעה שהגישה הפרקליטות לבית המשפט ב-5 בנובמבר, ובה פירטה את המסמכים שהועברו לעיון השופטים. אלא שלטענת חדד, בהמשך התברר כי ההרכב קיבל גם חומרים נוספים שלא נכללו ברשימה שהוצגה להגנה בין היתר הצביע הסנגור על תרשומת מ־2 באוקטובר 2017 ועל תיעוד הנוגע ל-14 בדצמבר באותה שנה.
חדד הזכיר גם פרוטוקול מיולי 2017, שלטענתו לא הופיע ברשימות החומר, אף שכלל התייחסות מפורשת של מנדלבליט לאי-אישור כיוון חקירה מסוים. מבחינת ההגנה, מדובר בדוגמה לחשיבות קבלת המסמכים המקוריים: אם קיימים פרוטוקולים שבהם היועץ המשפטי לממשלה דחה כיווני חקירה, יש לבחון האם ההנחיות הללו נשמרו בהמשך.
במהלך הדיון התערב השופט עודד שחם וביקש לברר אם הפרקליטות העבירה לעיון בית המשפט את כל הפרוטוקולים הרלוונטיים. "האם אלה כל הפרוטוקולים שאתם מחזיקים שנוגעים לנושאים שנויים במחלוקת?", שאל את התובעת יהודית תירוש.
תחילה השיבה תירוש בחיוב, אולם בהמשך הבהירה כי לא בדקה בעצמה את כלל החומרים הנוגעים לתיקי 1000 ו-2000. "אני אומרת בזהירות, לא מכירה עד הסוף את הדברים, לא עיינתי בעצמי בפרוטוקולים שקשורים לאלף ואלפיים", אמרה. תירוש הסבירה כי העבודה חולקה בין אנשי צוות התביעה, וכי היא עצמה בחנה את החומרים הקשורים לתיק 4000. לדבריה, הפרקליטות פועלת בהתאם להחלטות בית המשפט, המחייבות מסירת פרוטוקולים הנוגעים לאישורי החקירה, ולא את כלל התיעוד של ישיבות הליווי.
אלא שזו בדיוק אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות: ההגנה טוענת כי אין לאפשר לתביעה לקבוע לבדה אילו פרוטוקולים קשורים לאישורים, כאשר תוכנם המלא אינו ידוע לסנגורים. כעת קבעו השופטים כי יש להעביר חומרים נוספים, לאחר שהגיעו למסקנה שחשיבותם לבירור המחלוקות גוברת על השיקולים המצדיקים את אי-מסירתם.
המחלוקת על המסמכים קשורה ישירות לשאלות שעלו בעדותו של מנדלבליט בחודשים האחרונים. במהלך חקירתו אישר היועץ המשפטי לממשלה לשעבר כי לא כל פעולות המשטרה קיבלו את אישורו האישי, וכי במקרה מסוים הורה להפסיק פעולת האזנה שלא אישר. הוא גם מתח ביקורת על אמצעי לחץ שהופעלו כלפי אדם המקורב לעד המדינה ניר חפץ. בדיונים אחרים התעוררה מחלוקת בנוגע לאישור לחקור את נתניהו בחשד לשוחד בתיק 4000.
מנדלבליט אישר כי במסמך שהוצג לו לא הופיע אישור מפורש לחקירה בעבירה זו, אך הסביר כי נתן לחוקרים אישור לפי נושאים והשאיר להם שיקול דעת בנוגע לסיווג העבירות. ההגנה מבקשת לבחון את הדברים מול הפרוטוקולים והתרשומות שנערכו בזמן אמת, כדי לברר מה בדיוק אושר, באילו תנאים והאם החוקרים פעלו במסגרת הסמכות שניתנה להם.
בדיון ביום רביעי העלה חדד גם את העיכובים בהעברת רשימת חומרי החקירה. לדבריו, כבר ב-10 בספטמבר ניתנה החלטה המחייבת את המדינה להעביר את הרשימה, אולם מאז ניתנו ארכות חוזרות. במהלך הדיון התברר כי המועד החדש שנקבע למסירתה הוא 23 בנובמבר.
"חודשיים וחצי נחכה לרשימת חומרי חקירה, היה צריך להיות מוכן לפני שבע שנים. עדיף מאוחר מאשר אף פעם", אמר חדד. הסנגור הדגיש כי העיכובים משפיעים על היערכות ההגנה לעדים נוספים ומחייבים אותה לשנות שוב ושוב את תוכנית העבודה. "כל ארכה כזו מחייבת אותנו לחשב מסלול מחדש", אמר.
גם עורך הדין ז'ק חן, סנגורו של שאול אלוביץ', הצטרף לביקורת וטען כי האחריות לקיום החלטות בית המשפט מוטלת על הפרקליטות, ולא רק על היחידות החוקרות שאליהן מועברות הבקשות. "הציפייה היא לא שגר ושכח", אמר חן, ודרש מהתביעה לפקח באופן פעיל על איתור החומרים. תירוש השיבה כי מדובר בעבודה מורכבת הכוללת בדיקות מול גורמי חקירה, בחינת תרשומות פנימיות וסיווג מסמכים בהתאם להחלטות השופטים.
ההחלטה החדשה של בית המשפט מגיעה לאחר שהמחלוקת על מסירת החומרים כבר השפיעה בפועל על התקדמות עדותו של מנדלבליט. המסמכים שהשופטים הורו להעביר עשויים לאפשר להגנה לעמת את היועץ המשפטי לממשלה לשעבר עם התיעוד שנערך בזמן אמת, ולברר אילו חשדות הוצגו בפניו, אילו פעולות אישר ואילו כיווני חקירה ביקש לעצור. במרכז המחלוקת עומדת השאלה אם האישורים שניתנו לחוקרים תאמו את הפעולות שבוצעו בפועל, ומה הייתה התשתית שהובילה לקבלת ההחלטות בתיקי נתניהו.
