דלג לתוכן הראשי
צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

צעיר עבר ניתוח מוח – ומאז כל האנשים נראים כמו החתולה שלו

אפרת ברינר
אפרת ברינר

צעיר בן 28 מארצות הברית סובל מתופעה נוירולוגית נדירה שגורמת לו לראות את תווי פני החתולה שלו על פניהם של אנשים • לעיתים מתרחש גם ההפך, וצעיר מזהה תווי פנים אנושיים על החתולה • התופעה החלה בעקבות ניתוח מוח שעבר לפני כשנתיים • החוקרים השתמשו בבינה מלאכותית כדי להמחיש כיצד הצעיר רואה את העולם, וחשפו מקרה דומה


מקרה רפואי חריג שנחשף במחקר שפורסם בכתב העת המדעי Cortex מעורר עניין בקרב חוקרי מוח בארצות הברית: צעיר בן 28 רואה כבר שנתיים את תווי הפנים של החתולה שלו, לונה, על פניהם של אנשים שהוא פוגש. לעיתים התופעה מתרחשת גם בכיוון ההפוך, ופניה של החתולה מקבלות מאפיינים אנושיים. השינוי המוזר בתפיסת הראייה החל לאחר שעבר ניתוח מוח להסרת סבך כלי דם, שבמהלכו הוסר חלק מהאונה הרקתית הימנית. חוקרים ממכללת דארטמות' ומבית החולים בריגהם אנד ווימנ'ס נעזרו בבינה מלאכותית כדי להמחיש כיצד הצעיר רואה את העולם ולנסות להבין את התופעה הנדירה.

המוח, אילוסטרציה | צילום: קנבה

על פי החוקרים, האפיזודות הללו נמשכות לעיתים קרובות במשך מספר שעות, ולעיתים נמשכות לאורך כל היום. במאמר שפרסמו ציינו החוקרים כי מלבד השילוב החריג של התווים, הפנים המתקבלות נראות קוהרנטיות לחלוטין: התווים המועברים משולבים בצורה חלקה בפנים הנצפות ואינם נראים כאילו הודבקו עליהן, והם אף משתנים באופן טבעי ככל שזווית הראייה או המרחק משתנים.

התופעה אינה זרה לחלוטין למדע והיא מכונה פלינופסיה – מצב שבו דבר שנצפה קודם לכן, כגון פני חתול או אדם, מופיע מחדש או נמשך מאוחר יותר. המקרה הספציפי הזה מוגדר כפרוזופומטמורפופסיה, מצב הכולל עיוותים בתפיסת פנים. עיבוד פנים מסתמך במידה רבה על האונה הרקתית הימנית של המוח, שחלק ממנה נאלצו המנתחים להסיר במהלך הניתוח שעבר קארל. לדברי הפסיכולוג וחוקר המוח בראד דושיין ממכללת דארטמות', המקרה מדגים כיצד תווים בודדים יכולים להישלף מהזיכרון ולהשפיע על התפיסה החזותית השוטפת שלנו.

ניתוח, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

כדי להבין טוב יותר את החוויה של קארל, שיתף דושיין פעולה עם המטופל כדי ליצור תמונה באמצעות בינה מלאכותית המדמה את העיוות החזותי. לדברי החוקרים, כלי הבינה המלאכותית העדכניים מאפשרים להפיק תמונות בתוך שניות מתוך מילים או משפטים בודדים, ולדייק אותן עד שהן תואמות למה שמופיע בעיני רוחו של המטופל. דושיין הסביר כי היכולת לייצר הדמיות מדויקות מאפשרת לחקור טוב יותר את התופעה ולנסות למצוא דרכים לשלוט בה, תוך שיתוף המטופל עצמו ביצירת ההדמיה.

לסיפור יש גם תקדים היסטורי מפתיע: במקרה משנת 1986 שדווח אף הוא בכתב העת קורטקס, אישה בת 58 שישבה באוטובוס הביטה בכלב פודל של נוסע אחר, וכשחזרה להביט בשאר הנוסעים, נראה היה שלכולם יש את פני הכלב. גם באותו מקרה הרקע היה נזק מוחי שנגרם בעקבות שבץ, אשר הותיר את האישה גם עם קשיים בזיהוי אנשים שהכירה ואף בזיהוי דירתה שלה.

לארי החתול של דאונינג 10 | צילום: שאטרסטוק

החוקרים מציינים כי שני המקרים – הן עם הפודל והן עם החתולה – מצביעים על כך שהמוח מעבד פנים באופן שונה מקלט חזותי אחר, שכן המאפיינים החייתיים הופיעו אך ורק על פנים אנושיות ולא על עצים או רהיטים. ממצא זה מחזק את ההבנה שהמוח אינו רק משקף את מה שהעיניים רואות, אלא משלב מידע נוסף במקביל, וכי הדמיות פוטוריאליסטיות צפויות להפוך לכלי חיוני בהבנת הפרעות בתפיסה החזותית.