השקט שמגיע בימים אלה מלשכת הרמטכ"ל אייל זמיר מחריש אוזניים והוא מטריד לא פחות מהתמרונים הפוליטיים שמחוללים אותו. זאת כשברקע הולך ומתגבש ויתור מסתמן של חברי כנסת כמו אביגדור ליברמן, גדי איזנקוט ונפתלי בנט בנוגע לחוק הגיוס. הכל כדי לפלס דרך להקמת קואליציה אלטרנטיבית עם המפלגות החרדיות. הרמטכ"ל זמיר שומר על שתיקה רועמת ומקוממת.
חוק גיוס "רך, מרוכך ומכובס", נזרק לחלל האוויר כחלק מדיל פוליטי של גוש השמאל. ומה אנו שומעים מצמרת צה"ל? צרצרים. איך אתה מעז לשתוק, אדוני הרמטכ"ל? רק לפני רגע הוסבר לנו בכל במה אפשרית, בדיונים בדלתיים סגורות ובבתים של עשרות אלפי לוחמים ומילואימניקים, שצה"ל נמצא במצוקת כוח אדם חסרת תקדים. סיפרו לנו שהצבא קורס תחת הנטל, שמערך המילואים נשחק עד דק ושכל יום קרב נוסף הוא פגיעה אנושה בכלכלה ובמשפחות. הסבירו לנו בנחרצות שהצבא חייב להתרחב ושאין יותר מקום לפטורים גורפים.
ברית מפוקפקת: החרדים ימכרו את הזהות היהודית בעד חוק הגיוס?
מה קרה פתאום? האם בוקר אחד התעוררנו והפכנו לשווייץ? האם האיומים בגבולות נעלמו, הטרור דעך והצבא כבר לא צריך חיילים? התשובה ברורה לכל אזרח: שום דבר לא השתנה במציאות הביטחונית. מה שהשתנה זו רק הפוליטיקה. כשמוצעות יוזמות שאינן מתאימות לאג'נדה של גורמים מסוימים, יודע הפיקוד הבכיר לתדרך כתבים, להוציא אזהרות חמורות ולהביע "דאגה עמוקה מהשלכות החקיקה על כושר הלחימה". אך כעת, כשהשמאל מציע פשרות מופלגות בנושא הגיוס כדי למכור את ערך השוויון תמורת הפלת ממשלת ימין, זעקת המחסור בחיילים נעלמת כאילו לא הייתה.
אדוני הרמטכ"ל, צה"ל הוא לא קולב פוליטי שנועד לתלות עליו תירוצים כדי לערער ממשלה, ולא כלי משחק שמשתמשים בו רק כשזה נוח לפיזיקה הפוליטית של רק-לא ביבי. מפקד צבא העם מחויב ליושרה עקבית. אי אפשר לדרוש שוויון בנטל מול מפלגה אחת ולעצום עיניים מול אותן פשרות בדיוק כשהן מגיעות מצד אחר. הלוחמים בשטח, שסוחבים את האלונקה כבר חודשים ארוכים, לא קונים את הצביעות הזו.
הגיוס החרדי הגדול בתולדות צה"ל: מאות הצטרפו לשירות קרבי
הגיעה השעה להיות עקבי. אם הצבא משווע ללוחמים – תזעק. אם הנטל כבד, תביע קול ברור וממלכתי מול כל חוק רך. ולא משנה מי מציע אותו. שתיקה בעת הזו אינה ניטרליות, היא שותפות מלאה למשחק פוליטי על גבו של צבא העם.
אסור להפוך את הגיוס לצה"ל לקלף מיקוח פוליטי
הצגת פוסט זה באינסטגרם
