דלג לתוכן הראשי
צילום: ללא

"חשבון פתוח": העיר במרכז הארץ שתובעת 250 מיליון שקל מאיראן

אדם מיכלשווילי
אדם מיכלשווילי

עיריית בת ים הגישה תביעת ענק נגד איראן בעקבות מתקפת הטילים במבצע "עם כלביא", שבה נהרגו תשעה מתושבי העיר ונגרם נזק כבד למאות מבנים • ראש העיר צביקה ברוט הגיע לניו יורק כדי למסור את כתב התביעה לדיפלומט איראני, במסגרת מבצע שתוכנן במשך ארבעה חודשים • בעירייה מקווים לגבות את הכסף מחובות ישנים של ישראל לאיראן


עיריית בת ים הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה בסך 250 מיליון שקל נגד הרפובליקה האיסלאמית של איראן, בעקבות הנזקים הכבדים שנגרמו לעיר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני 2025. המהלך, שקיבל את השם "חשבון פתוח", כלל גם מבצע יוצא דופן ברחובות ניו יורק, שבמסגרתו נמסר כתב התביעה לנציג איראני במשלחת האו"ם.

התביעה הוגשה ביוזמת ראש העיר צביקה ברוט, לאחר שבמתקפת הטילים האיראנית על בת ים נהרגו תשעה תושבים, 178 בני אדם נפצעו ו-160 מבנים ניזוקו. מתוך המבנים שנפגעו, 22 נדרשו להריסה מיידית, ואלפי תושבים נותרו ללא קורת גג ונזקקו לדיור חלופי.

זירת הרס בבת ים בעקבות פגיעה של טיל איראני, ארכיון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

את כתב התביעה ניסח והגיש צוות משפטנים בינלאומי בהובלת ארגון "שורת הדין", בראשות עורכת הדין ניצנה דרשן-לייטנר. המסמך נכתב בעברית ותורגם לפרסית, במטרה לאפשר את מסירתו לנציג רשמי של איראן.

ארבעה חודשי הכנות ומפגש עם דיפלומט איראני

כדי לקדם את ההליך המשפטי, נדרשה העירייה להראות כי לנציג רשמי של איראן ניתנה הזדמנות לקבל את כתב התביעה ולעיין בו. לשם כך יצאו ברוט ואנשיו לניו יורק, בתיאום עם גורמים בממשלת ישראל, בממשל האמריקני ובמערכת הביטחון.

המבצע תוכנן במשך כארבעה חודשים וכלל איסוף מידע על תנועותיהם של דיפלומטים איראנים, הכנת קלסתרונים והצבת תצפיתנים סמוך למטה האו"ם במנהטן.

מטה האו"ם בניו יורק | צילום: shutterstock

כאשר זוהה המזכיר הראשון במשלחת האיראנית יוצא מבניין משרדים, ניגשו אליו ברוט ואנשיו. הדיפלומט הבהיר כי בשל מעמדו אינו רשאי ליצור עמם קשר וניסה להתרחק. אנשי הצוות המשיכו בעקבותיו במשך מספר דקות, עד שהקריאו בפניו את תוכן כתב התביעה.

בעירייה רואים במהלך צעד משמעותי בדרך לקידום התביעה, אף שההכרעה המשפטית ויכולת גביית הכספים עדיין אינן מובטחות.

מאיפה יגיעו 250 מיליון השקלים?

על פי הדיווח, לאיראן עומדים כעת 60 ימים להגיב לתביעה. אם לא תוגש תגובה, העירייה תוכל לבקש מבית המשפט פסק דין בהיעדר הגנה. עם זאת, גם במקרה של זכייה בתביעה, תידרש העירייה למצוא דרך לגבות את הסכום.

אחת האפשרויות שנבחנות היא שימוש בכספים שישראל חויבה בעבר לשלם לאיראן במסגרת סכסוך משפטי הנוגע לחברת קו צינור הנפט אילת-אשקלון, קצא"א.

מדובר בחוב של כ-1.1 מיליארד דולר שנקבע במסגרת בוררות בינלאומית, על רקע שותפות שהתקיימה בין ישראל לאיראן עוד בתקופת שלטון השאה, לפני המהפכה האיסלאמית. ישראל אינה מעבירה את הכספים בשל האיסור על מסחר עם מדינת אויב.

בעיריית בת ים מקווים כי אם התביעה תתקבל, ניתן יהיה לפעול להעברת חלק מהכספים לטובת שיקום העיר וסיוע לתושבים שנפגעו. עם זאת, מדובר באפשרות משפטית שטרם הוכרעה.

"משטר הטרור של איראן ישלם מחיר כבד"

ראש העיר צביקה ברוט התייחס למהלך בחשבון הפייסבוק שלו וכתב: "זה בוקר חשוב מאוד ויוצא דופן בהיסטוריה של העיר שלנו".

לדבריו, כבר בליל מתקפת הטילים החליט לפעול כדי להביא לפיצוי העיר ותושביה. "כבר באותו לילה ידעתי שכמו בכל נושא, גם הפעם בת-ים תפעל אחרת. חזק יותר, חכם יותר ורחוק יותר", כתב.

צילום מסך

ברוט הסביר כי מטרת המהלך היא ליצור תקדים משפטי שיאפשר לגבות פיצויים מאיראן בגין הפגיעה בעיר. לדבריו, התביעה נועדה "לייצר תקדים היסטורי שייאלץ את משטר הטרור של איראן לשלם מחיר כבד: לא רק במישור הצבאי, אלא גם דרך הכיס".

ראש העיר הוסיף כי הוא רואה בתביעה שליחות אישית למען זכר ההרוגים, שיקום הנפגעים והשגת פיצוי לתושבים. "אנחנו מרימים את הראש, עוטפים את התושבים שנפגעו, משקמים את האיזור – ומוכיחים שאי אפשר לשבור את הרוח הבת-ימית", סיכם.