מאות אלפי ישראלים מתמודדים עם אוסטאופורוזיס, אך רבים מהם אינם מודעים למחלה עד להופעת השבר הראשון. המחלה, הגורמת להיחלשות העצמות, עלולה להתפתח במשך שנים ללא סימני אזהרה ולהוביל לשברים גם בעקבות חבלה קלה. לקראת הכנס השנתי של העמותה הישראלית לאוסטאופורוזיס ומחלות עצם (עיל״א), שיתקיים השבוע (רביעי), מומחים מתריעים: למרות האפשרות לאבחן את המחלה מוקדם ולטפל בה, מטופלים רבים עדיין אינם נבדקים בזמן.
המחלה השקטה שעלולה לסכן חיים
אוסטאופורוזיס, המכונה גם דלדול עצם, מתאפיינת בירידה בחוזק העצמות ובעלייה בסיכון לשברים, בעיקר בחוליות עמוד השדרה, בשורש כף היד ובאזור הירך. שבר בצוואר הירך עלול להוביל לפגיעה ממושכת בניידות ובעצמאות, לנכות ואף לעלייה בסיכון לתמותה בקרב מבוגרים. לפי הקרן הבינלאומית לאוסטאופורוזיס, אחת מכל שלוש נשים ואחד מכל חמישה גברים מעל גיל 50 צפויים לחוות במהלך חייהם שבר הקשור לאוסטאופורוזיס.
בישראל, לפי הערכות שהוצגו על ידי גורמים רפואיים, כחצי מיליון בני אדם חיים עם המחלה, וחלקם אינם מאובחנים. מחקר ישראלי שהתבסס על נתוני 2013 העריך את העלויות הישירות של שברי ירך בכ-719 מיליון שקלים בשנה. מדובר באומדן היסטורי, שאינו משקף בהכרח את העלות כיום.
המומחים מזהירים: "השבר הראשון מוביל לגילוי המחלה"
פרופ' פנינה רוטמן-פיקלני, מהמרכז הרפואי מאיר ומאוניברסיטת תל אביב, יו"ר עיל״א, מזהירה מפני תת-אבחון ותת-טיפול במחלה. "מדובר במחלה שקטה, הסובלת מתת-אבחון ומתת-טיפול. לעיתים קרובות השבר הראשון הוא שמוביל לגילוי המחלה, אף שניתן היה לזהות את הסיכון מוקדם יותר", היא אומרת. לדבריה, המודעות הנמוכה לבדיקות צפיפות עצם והיעדר מדד איכות ייעודי למניעת שברים תורמים לפער באבחון. בעוד שמערכת הבריאות מודדת את פרק הזמן עד לניתוח שבר בצוואר הירך, אין מדד מקביל לאיתור מוקדם של חולים בסיכון.
לא רק הגיל: המחלות שמחלישות את העצמות
סוכרת, מחלות דלקתיות וראומטולוגיות, מחלות כליה, מחלות מעי מסוימות וסרטן עלולים להגביר את הסיכון לפגיעה בעצם. גם תרופות מסוימות, במיוחד שימוש ממושך בסטרואידים, עשויות לפגוע בחוזק העצמות. פרופ' מרב פרנקל, מסורוקה ומאוניברסיטת בן-גוריון, נשיאת האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה, מדגישה כי גם לאחר שבר לא תמיד נבדקת הסיבה להתרחשותו. לדבריה, לעיתים הטיפול מתמקד בתיקון השבר, ללא בירור וטיפול מספקים למניעת השבר הבא. עוד היא מזהירה כי מידע מטעה ברשתות החברתיות וחשש מתופעות לוואי גורמים לחלק מהמטופלים להימנע מטיפול תרופתי שעשוי להפחית את הסיכון לשברים נוספים.
הבדיקה שיכולה לזהות את הסיכון לפני השבר
בדיקת צפיפות עצם (DXA) היא אחת הדרכים המרכזיות לאבחון אוסטאופורוזיס. מדובר בבדיקה קצרה, ללא כאב, המתבצעת באמצעות קרינת רנטגן במינון נמוך. בישראל הבדיקה נכללת בסל הבריאות מגיל 60, בהתאם לתנאי הזכאות, ובמקרים של גורמי סיכון ניתן לבצעה גם בגיל צעיר יותר. עם זאת, ההחלטה על ביצוע הבדיקה מתבססת גם על היסטוריה רפואית, מחלות רקע ושברים קודמים.
כך ניתן להפחית את הסיכון
ד"ר רקפת בכרך, מומחית ברפואת משפחה ולשעבר יו"ר עיל״א, מדגישה כי השמירה על בריאות העצם צריכה להתחיל כבר בגיל צעיר. "זו מחלה שעלולה לסכן חיים. שברים אוסטאופורוטיים גורמים לכאבים עזים, להגבלת התנועה, לנכות, לפגיעה באיכות החיים ואף למוות", היא מזהירה. לדבריה, פעילות גופנית לחיזוק השרירים והעצמות, צריכה מספקת של סידן וויטמין D, הימנעות מעישון ומשתיית אלכוהול מופרזת ושמירה על תזונה מאוזנת עשויות לסייע בשמירה על בריאות העצם. למטופלים בסיכון גבוה או עם אוסטאופורוזיס מאובחנת עשוי להידרש גם טיפול תרופתי.
כיצד מונעים את השבר הבא?
המסר המרכזי של המומחים ברור: לא צריך לחכות לשבר הראשון כדי לגלות את המחלה. אבחון מוקדם, הערכת גורמי סיכון וטיפול מתאים עשויים למנוע שברים חמורים ולשמור על איכות החיים.
