דלג לתוכן הראשי
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בחירות 2026

לראשונה מאז הודעת טראמפ: נתניהו מתייחס להפסקת הסיוע מארה"ב

אפרת ברינר
אפרת ברינר

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לראשונה להצהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הפסקת הסיוע הצבאי לישראל, והציג את המהלך כמעבר מיחסי סיוע לשותפות אסטרטגית • בהודעה שפרסמה לשכתו בחשבון ה-X הדגיש כי ישראל מחזיקה כיום בכלכלה חזקה ויציבה, וכי התמיכה האמריקנית שירתה לאורך השנים גם את האינטרסים הביטחוניים של וושינגטון והמערב • "המעבר מסיוע לשותפות ממחיש את החוזק והתחכום של היחסים בינינו", נמסר


רוצה שנקריא לך?

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס היום (שישי) לראשונה להצהרת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שלפיה השניים סיכמו על הפסקת הסיוע הצבאי האמריקני לישראל. בהודעה שפרסמה לשכת ראש הממשלה בחשבון ה-X שלו הוצג המהלך כמעבר ממערכת יחסים המבוססת על תמיכה כספית לשותפות אסטרטגית בין המדינות. בלשכה הדגישו את עוצמתה הכלכלית של ישראל ואת תרומתה לביטחון ארה"ב והמערב, אך לא פירטו מתי ייפסק הסיוע בפועל וכיצד תיראה המסגרת החדשה.

טראמפ ונתניהו, ארכיון | צילום: שאטרסטוק

בהודעה שפורסמה בחשבון ראש הממשלה התייחסה לשכתו לחשיבות ההיסטורית של הסיוע האמריקני ולתמיכה הרחבה שלה זכה לאורך השנים במערכת הפוליטית בארצות הברית. "הסיוע הצבאי של ארה"ב לישראל תמיד היה הסכמה חוצת-מפלגות. ישראל השתמשה בו גם כדי להגן על עצמה וגם כדי להתעמת עם אויבים המאיימים על אמריקה והמערב", נכתב.

המכשול שמפריע לטראמפ להפסיק את הסיוע הצבאי לישראל

אתמול 06:16דסק C14

באמצעות הדברים ביקשה הלשכה להדגיש כי הסיוע הביטחוני לא שירת רק את צורכי ההגנה של ישראל, אלא גם את האינטרסים האסטרטגיים של ארצות הברית ובעלות בריתה. ההתייחסות להסכמה חוצת-מפלגות בוושינגטון נועדה להציג את שיתוף הפעולה הביטחוני כמרכיב ארוך שנים ביחסים בין המדינות, שאינו תלוי בזהות הנשיא האמריקני או בהרכב הממשל.

פגישת נתניהו טראמפ, ארכיון | צילום: אבי אוחיון , לע"מ

בחלקה השני של ההודעה התייחסה לשכת נתניהו למצבה הכלכלי של ישראל ולשינוי המתוכנן במערכת היחסים הביטחונית עם ארצות הברית. "היום, לישראל יש כלכלה חזקה ויציבה. המעבר של ראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ מסיוע לשותפות ממחיש את החוזק והתחכום של היחסים בינינו, ואת יכולתה של היחסות להסתגל ולעמוד איתן לאורך זמן", נכתב בהודעה.

למה עכשיו? הסיבה שטראמפ הודיע על הפסקת הסיוע לישראל

03.11.26דסק החדשות C14

הדברים נאמרו לאחר שטראמפ הודיע בריאיון טלפוני לתוכנית "פוקס והחברים" ברשת פוקס ניוז, בבוקר יום בחירות האמצע, כי הסיוע השנתי לישראל ייפסק בסוף השנה. "נתניהו ואני סיכמנו שאנחנו נותנים לישראל 4 מיליארד דולר בשנה, וסיכמנו לפני כמה חודשים שאנחנו מפסיקים", אמר הנשיא האמריקני. בהמשך ציין כי נתניהו הוא שהעלה את הרעיון, וכי ישראל הפכה למדינה משגשגת שאינה זקוקה לכסף. טראמפ הדגיש כי ישראל תוכל להמשיך לרכוש נשק אמריקני, וכי ארה"ב תסייע לה אם יהיה בכך צורך.

ארכיון | צילום: הדס פרוש, פלאש 90

לדברי כבתנו המדיני שריה הרוש, טראמפ בחר בקפידה את עיתוי ההודעה. הנשיא עצמו הגיב בפליאה כשנתניהו העלה בפניו את הרעיון להיגמל לחלוטין מהסיוע בתוך עשור. כתבנו המדיני הוסיף כי ההודעה מעניקה לטראמפ רווח פוליטי, וכי היא מעין החזר של נתניהו לנשיא, שתמך בו לקראת הבחירות בישראל. עוד אמר כי טראמפ מבקש להרגיע את הציבור האמריקני ולהראות לו שכספו חוזר אליו. זאת משום שישראל היא מדינה מצליחה, שיש לה כסף רב ועסקים רבים, ולכן אינה זקוקה לסיוע.

טראמפ הודיע: ארה"ב תפסיק את הסיוע הכלכלי לישראל

03.11.26דסק החדשות C14

 

על פי הסכם הסיוע הביטחוני הקיים בין ישראל לארצות הברית, העברת הכספים אמורה להימשך גם במהלך 2027 ו-2028, בכפוף לאישור התקציבים בקונגרס האמריקני. לפיכך, הצהרתו של טראמפ אינה מביאה כשלעצמה לעצירה מיידית של התמיכה הצבאית, וכל החלטה להקדים את סיומה או לשנות את היקפה תדרוש מהלכים נוספים.

במקביל, ירושלים וושינגטון מנהלות בחודשים האחרונים מגעים לגיבוש הסכם ביטחוני חדש לעשור הבא. אחת האפשרויות הנבחנות במסגרת הדיונים היא הפחתה הדרגתית של המענקים האמריקניים הישירים, עד לביטולם המלא בתום התקופה שתיקבע.

ארכיון | צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ.

לצד צמצום התמיכה הכספית, נשקלת האפשרות להפנות חלק מהמשאבים להשקעות משותפות בתחומי הביטחון, המודיעין והטכנולוגיה הצבאית. במסגרת זו עשויות שתי המדינות להרחיב את שיתוף הפעולה בפיתוח אמצעי לחימה ומערכות מתקדמות, במקום להסתמך בעיקר על העברת מענקים שנתיים. אם המתווה יבשיל לכדי הסכם, הוא עשוי לסמן שינוי משמעותי ביחסים הביטחוניים בין המדינות: מעבר הדרגתי ממודל המבוסס על סיוע כספי אמריקני לישראל למסגרת של שותפות אסטרטגית, שבמרכזה השקעות, מחקר ופיתוח טכנולוגי משותף.