דלג לתוכן הראשי
צילום: קנבה
צילום: קנבה

הפרדוקס של סין: המטבע חלש בעיני העולם – וחזק מדי מבפנים

אפרת ברינר
אפרת ברינר

המטבע הסיני מתחזק מול הדולר והאירו, כאשר המשמעות היא שמוצרים המיוצרים בסין הופכים ליקרים יותר עבור קונים בחו"ל • בעלי מפעלים מזהירים כי הם מאבדים לקוחות ורווחיהם נשחקים, אולם מדינות המערב טוענות שהמטבע הסיני עדיין חלש ומעניק למדינה יתרון לא הוגן במסחר • כעת מנסה בייג'ינג להתמודד עם המלכוד: כיצד להגן על המפעלים ומקומות העבודה בלי להחריף את המתיחות הכלכלית עם העולם?


סין מתמודדת בימים אלה עם בעיה כלכלית יוצאת דופן: המטבע המקומי שלה, היואן, מתחזק מול הדולר והאירו, אך במקום שהדבר ייחשב להצלחה, הוא מעורר חשש בקרב בעלי מפעלים ברחבי המדינה. הסיבה פשוטה: ככל שהיואן מתחזק, כך המוצרים הסיניים מתייקרים עבור לקוחות באירופה ובארצות הברית, והמפעלים נאלצים לבחור בין העלאת מחירים שעלולה להבריח קונים לבין ספיגת ההפסדים בעצמם.

שטרות סינים | צילום: קנבה

במקביל, מדינות המערב טוענות שהמטבע הסיני דווקא חלש ביחס לשוויו הראוי, ומאפשר לסין למכור מוצרים במחירים נמוכים במיוחד. כך נקלעת בייג'ינג למלכוד: מה שנחשב בעיני המערב ליתרון כלכלי לא הוגן, נתפס בקרב התעשיינים הסינים כאיום על פרנסתם ועל עתיד העסקים שלהם.

עבור הכלכלה הסינית, המבוססת במידה רבה על מכירת סחורות לחוץ לארץ, התפתחות זו מהווה חרב פיפיות: מצד אחד, מדינות המערב וקרן המטבע הבינלאומית טוענות מזה חודשים כי היואן עדיין חלש מדי ומאפשר לסין להציף את השווקים בזול; אך מן הצד השני, מנהלי המפעלים בסין מדווחים כי שולי הרווח שלהם נשחקו עד תום וכי הם מתקשים לקבל הזמנות חדשות מלקוחות בינלאומיים.

כדי להבין את המשבר, ניתן לדמיין מפעל בגדים סיני שמוכר שמלה לאירופה: כאשר היואן חלש, מחיר השמלה ביורו או בדולרים נותר נמוך ותחרותי, ובעל המפעל מקבל בתמורה מספיק יואנים כדי לשלם משכורות לעובדים ולהישאר עם רווח. אך כאשר היואן מתחזק, מתרחש אחד משני דברים: או שהמחיר ללקוח באירופה עולה והוא מעדיף לקנות במדינה אחרת, או שהמפעל נאלץ לספוג את ההפרש – מה שמוחק את הרווחים המזעריים ממילא.

שטרות סינים | צילום: קנבה

צ'ן ליפנג, בעל מפעל טקסטיל במחוז ג'ג'יאנג המייצא בגדים לאירופה, הסביר את המלכוד בשיחה עם רויטרס: "זה פגע קשות ביכולת שלנו לקבל הזמנות. כמעט שלא נשאר לנו רווח. אם המטבע ימשיך לעלות, לא נוכל להישאר בעסקים".

הבעיה מחריפה בשל חולשת השוק המקומי בסין. הביקוש המקומי מצד האזרחים הסינים נותר נמוך, ולכן יצרנים מקומיים מוכרחים לחפש לקוחות מעבר לים כמעט בכל מחיר, גם במחיר של רווחיות אפסית. מניתוח של אלפי חברות סיניות הנסחרות בבורסה עולה כי שולי הרווח הממוצעים שלהן עמדו השנה על ארבעה פסיק תשעה אחוזים בלבד, לעומת כמעט תשעה אחוזים בקרב מתחרים עולמיים. בתחומים חדשניים שהממשל מייעד להובלת הכלכלה – ובהם רכבים חשמליים, סוללות ופאנלים סולאריים – שולי הרווח עומדים על כשני אחוזים בלבד.

שטרות סינים | צילום: קנבה

בעלי עסקים מתארים תחושה של מבוי סתום. צ'ן שיוג'ון, יושב ראש חברת פלסטיק מהעיר פוג'ואו, ציין כי עודף הייצור והתחרות האכזרית בתוך סין דוחפים אותו לחו"ל, ושם הוא סופג את מכת המטבע: "אין איפה להתחבא". תעשיינים אחרים מסבירים כי לקוחות בחו"ל אינם מוכנים להעלאות מחירים של יותר מאחוזים בודדים, מה שמאלץ אותם לעבור לחומרי גלם זולים יותר או לקצץ בעלויות כדי לא להיסגר.

מנגד, במערב רואים את הדברים אחרת לחלוטין. קנצלר גרמניה פרידריך מרץ וכלכלני קרן המטבע טוענים כי המטבע הסיני עדיין מוערך בחסר של עשרות אחוזים, ומאשימים את בייג'ינג בסבסוד עקיף של היצוא שלה – תופעה המכונה במערב "הלם סין 2.0" המאיים על מקומות עבודה באירופה ובארצות הברית.

אילוסטרציה | צילום: קנבה

מנהיגים באירופה אף העלו קריאות להגיע להסכם דיפלומטי על שער המטבע, בדומה להסכם פלאזה שנחתם בשנת 1985 והוביל לייסוף חד של הין היפני. אלא שבבייג'ינג זוכרים היטב את התקדים ההוא: כלכלנים סינים רואים באותו הסכם כפייה אמריקנית שהובילה לעשורים של קיפאון כלכלי ביפן, ואין להם כל כוונה לחזור על שגיאות העבר.

פרופסור ג'ו נינג מהמכון הפיננסי המתקדם בשנחאי הדגיש כי קובעי המדיניות מכירים לעומק את נזקי הסכם פלאזה, והזהיר כי התחזקות נוספת של היואן תפגע בענפי תעשייה מסורתיים עתירי ידיים עובדות, דבר שיוביל לפיטורי המונים ולפגיעה חמורה עוד יותר בצריכה הפנימית.

שטרות סינים | צילום: קנבה

בניסיון לעצור את התחזקות המטבע ולהגן על המפעלים, הודיע הבנק המרכזי של סין השבוע על העלאת יחס רזרבות המט"ח שהמוסדות הפיננסיים נדרשים להחזיק – צעד שנועד להגדיל את כמות המטבע הזר בשוק ולהרגיע את הביקוש ליואן.

מומחים מעריכים כי לבייג'ינג ישנם כלים נוספים, כגון מתן הנחיות בלתי רשמיות לבנקים, קביעת שערי ייחוס חלשים יותר או הקלות בהוצאת השקעות לחוץ לארץ. מנגד, ויכוח כלכלי עמוק ניטש סביב השאלה האם התחזקות המטבע היא הבעיה או שמא רק תסמין של חולשת הביקושים בתוך סין. אך עבור בעלי המפעלים בשטח, כמו יצרן מוצרי סניטציה מוונג'ואו, המציאות ברורה וכואבת: לצד הכבדת נטל המס וחוקי העבודה, התחזקות היואן שוחקת את מעט הרווח שנותר, והתעשיינים מזהירים כי שולי הרווח כבר נסחטו עד העצם.

שטרות סינים | צילום: קנבה

היואן הסיני היה נתון לאורך עשורים לפיקוח ממשלתי הדוק שנועד לשמור על שערו ברמה תחרותית, כדי להניע את גלגלי היצוא ולהפוך את סין ל"בית החרושת של העולם". בשנה האחרונה, בעקבות תמורות במסחר הבינלאומי ושינויי ריביות בעולם, התחזק היואן בשיעור ניכר מול הדולר והאירו. במקביל, המשק הסיני מתמודד עם האטה בצריכה המקומית ומשבר ממושך בענף הנדל"ן, נסיבות ההופכות את היצוא לגלגל ההצלה היחיד כמעט של הצמיחה הכלכלית הלאומית.

המאבק סביב שער היואן אינו סוגיה טכנית של שוק ההון, אלא צומת הכרעה אסטרטגי עבור כלכלת סין ומערכת היחסים שלה עם שאר העולם. אם בייג'ינג תאפשר למטבע להמשיך ולהתחזק, הדבר ירגיע חלק מהחיכוך הדיפלומטי מול ארצות הברית ואירופה, אך עלול להמיט מכת מוות על אלפי מפעלים קטנים ובינוניים, לגרום לאבטלה נרחבת ולדרדר את המדינה למיתון עמוק.

מנגד, אם הבנק המרכזי יתערב באגרסיביות כדי להחליש את היואן ולהגן על היצרנים המקומיים, צעד זה עלול להצית מלחמת סחר מחודשת ולהוביל להטלת מכסים כבדים מצד המערב על מוצרים סיניים. האיזון הדק שבין שמירה על מקומות העבודה מבית לבין מניעת עימות כלכלי בינלאומי מבחוץ הוא האתגר המרכזי שמולו ניצבת הנהגת סין בחודשים הקרובים.