דלג לתוכן הראשי
צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

התחזו למנכ"לים ועקצו מיליונים: 2 ישראלים נאשמים בהונאת ענק

אפרת ברינר
אפרת ברינר

שני ישראלים ואדם נוסף נאשמים בארצות הברית בהפעלת רשת הונאה בינלאומית, שבמסגרתה השתמשו בבינה מלאכותית כדי לחקות את קולם ופניהם של מנכ"לים ועורכי דין בכירים • לפי כתב האישום, השלושה הצליחו לשכנע עובדים בחברות להעביר סכומי עתק לחשבונות בנק ברחבי העולם, תוך הצגת העסקאות כסודיות • בין הקורבנות בתי חולים, בנק וחברות פיננסיות


כתב אישום חמור נגד שני ישראלים ואדם נוסף נחשף אתמול (חמישי) בבית המשפט הפדרלי בניו יורק, בעקבות חקירה של הבולשת הפדרלית האמריקנית, שבמרכזה הונאת ענק בהיקף של יותר מ-129 מיליון דולר. לפי משרד המשפטים האמריקני, הנאשמים השתמשו בטכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות כדי להתחזות למנכ"לים ולעורכי דין, להונות עובדים בחברות ברחבי העולם ולגרום להם להעביר מיליוני דולרים לחשבונות שבשליטתם. שלושת החשודים כבר נעצרו במדינות שונות באירופה, וארצות הברית פועלת להסגרתם.

אילוסטרציה | קרדיט: קנבה

הנאשמים המרכזיים בפרשה הם שרון חזן, בן חמישים וארבע מישראל; גיא שטרית, בן ארבעים ושתיים, בעל זיקה לישראל ולאיחוד האמירויות; וג'ייקוב סואל, בן ארבעים ואחת, המתגורר במרבייה שבספרד ובבריטניה. לפי התביעה הפדרלית, השלושה פעלו יחד עם שותפים נוספים במסגרת רשת הונאה ענפה, שפנתה לאלפי חברות סביב הגלובוס וניצלה את האמון העיוור של עובדים בהנהלות הארגונים שבהם הועסקו.

שיטת הפעולה שתיארה התביעה התבססה על התחזות מתוחכמת לגורמים בכירים מתוך החברות עצמן. בשלב הראשון יצרו חברי הרשת קשר עם עובדים, בעיקר במחלקות הכספים והחשבונאות, באמצעות הודעות שנחזו להגיע מטעם המנכ"ל. בהודעות התבקשו העובדים להושיט יד ולסייע בביצוע עסקה פיננסית חשאית ודחופה, שלכאורה הייתה בעלת חשיבות עליונה לפעילות החברה.

אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

כדי להסיר כל חשד ולהעניק אמינות מוחלטת לסיפור הכיסוי, תיאמו הנאשמים שיחות טלפון ולעיתים אף שיחות וידאו, שבהן נעשה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לחיקוי מדויק של קולו של המנהל האמיתי, ובמקרים מסוימים אף של תווי פניו ומראהו החיצוני. כך מצא את עצמו עובד מן השורה מקבל שיחה מאדם שנשמע בדיוק כמו המנכ"ל שלו, ולעיתים אף נצפה על גבי המסך בדמותו, מבלי לדעת כלל כי מדובר במתחזה דיגיטלי.

אולם ההונאה לא נעצרה שם. בשלב הבא הופנו העובדים לעורכי דין שלכאורה השתייכו למשרדים משפטיים בינלאומיים מובילים והיו מעורבים בעסקה הסודית. מתברר כי גם אותם אנשי מקצוע ומשפטנים היו דמויות פיקטיביות מאחוריהן עמדו חברי הרשת.

בית משפט בארה"ב, אילוסטרציה | צילום: קנבה

באמצעות שילוב קטלני של סמכות ניהולית מדומה, מעטפת משפטית מרשימה ואווירת סודיות מוחלטת, הצליחו החשודים לשכנע את העובדים להעביר סכומי עתק לחשבונות בנק שהוצגו ככאלה המקושרים לעסקאות, אך בפועל נשלטו באופן בלעדי בידי עובדי הרשת העבריינית.

משרד המשפטים האמריקני חשף רשימה של ארגונים וקורבנות שנפלו קורבן למנגנון ההונאה:

  • מערכת בתי חולים שמרכזה במדינת מיזורי הפסידה סך של 4,829,580 דולר.
  • בנק שמרכזו ברוד איילנד איבד 2,684,580 דולר.
  • מערכת בתי חולים נוספת, הפועלת מקליפורניה, נפגעה בסכום של 2,968,497 דולר.
  • חברת טכנולוגיה פיננסית שמרכזה בבריטניה הפסידה 11,578,474 דולר – מהסכומים הגבוהים ביותר שנחשפו בפרשה.
  • חברת קרנות נאמנות ממסצ'וסטס איבדה 4,639,918 דולר.
  • חברה לייצור מזון לחיות מחמד מפלורידה נפגעה בסכום של 5,242,747 דולר.

מקרים אלו מהווים רק מדגם מתוך ההיקף הכולל של הרשת. לפי רשויות האכיפה בארצות הברית, סך הכספים שהועברו במסגרת הפעילות העבריינית הגיע ליותר ממאה עשרים ותשעה מיליון דולר.

אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

לאחר שהעובדים הולכו שולל והעבירו את הכספים, הופעל מנגנון הלבנה והסוואה בינלאומי שנועד לסבך את מעקב הרשויות ולמנוע את איתור הכספים. לפי כתב האישום, הכספים הועברו בשרשרת פעולות לחשבונות בנק במגוון רב של מדינות, ובהן ארצות הברית, ספרד, פורטוגל, יוון, איחוד האמירויות, סינגפור, אוסטריה, סלובקיה וסין.

בשלב מתקדם יותר, המירו חברי הרשת את כלל הסכומים למטבעות קריפטוגרפיים, בניסיון אגרסיבי לטשטש את מקור הכספים, את זהות הבעלים האמיתיים ואת ערוצי השליטה בהם. לבסוף, חולקו הסכומים בין הנאשמים לשותפים נוספים ברשת. התביעה מייחסת לשלושת הנאשמים סדרה של עבירות חמורות הכוללות הונאה, גניבת זהות בנסיבות מחמירות והלבנת הון.

אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

אחד הפרטים הציוריים והחריגים ביותר שנחשפו בהודעת משרד המשפטים קשור לג'ייקוב סואל, שלפי הנטען בתביעה התמחה בהתחזות לעורכי דין מבריטניה. בחיפוש ברשותו אותר תסריט שנכתב בכתב יד ועורר את תשומת לב החוקרים, תחת הכותרת "Lawyer Call" – כלומר, "שיחת עורך דין". התסריט יועד לשמש לו כלי עזר כדי להישמע משכנע לחלוטין כמשפטן מוסמך, במטרה לשכנע את העובדים בלגיטימיות ובאמינות העסקה שבה נדרשו לקחת חלק.

לפי הרשויות, המסמך כלל גם הנחיות וניסוחים מתוחכמים שנועדו להזהיר את העובדים לבל יעיזו לשתף עמיתים לעבודה בפרטי השיחות. בכך ביקשו חברי הרשת למנוע כל אפשרות לבדיקה פנימית של ההוראות שהועברו לקורבנות. במהלך הפעילות עשו הנאשמים שימוש בשמות שונים ובכינויים רבים. סואל כונה בין היתר "רוקי בלבואה" ו"סבה קלארק", בעוד ששרון חזן השתמש בכינויים כגון "סופרמן קאש", "משימה בלתי אפשרית", "פאט בוי" ו"רון".

אילוסטרציה | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

נקודה בולטת נוספת בכתב האישום ממוקדת בשרון חזן, שעל פי טענות התביעה היה הבורג המרכזי בהלבנת ההון של רווחי ההונאה. בהודעת משרד המשפטים נטען כי חזן נהג להתפאר בעברו בעולם הלבנת ההון, והצהיר כי הוא עוסק בפעילות זו ברציפות מאז שנת 1994. עוד יוחסו לו אמירות דרמטיות שלפיהן הלבין למעלה מארבע מאות מיליון דולר בשלוש השנים האחרונות לבדן, וכי הוא רואה עצמו כ"מספר אחת בעולם כולו" בקרב מלביני הון מקצועיים.

השלושה מתמודדים עם שבעה סעיפי אישום הכוללים קשירת קשר להונאה באמצעות תקשורת אלקטרונית, ביצוע הונאה, שתי עבירות של גניבת זהות בנסיבות מחמירות, קשירת קשר להלבנת הון ושתי עבירות נוספות של הלבנת כספים.

בגין עבירות ההונאה והלבנת ההון מאפשר החוק האמריקני להטיל עונשי מאסר מרביים של עד 20 שנה לכל סעיף, בעוד שעבירות גניבת הזהות בנסיבות מחמירות נושאות עונש חובה של שנתיים מאסר לכל סעיף. גזר הדין בפועל, ככל שיורשעו, ייקבע ויפורסם בהמשך על ידי בית המשפט.