מחקר חדש שופך אור על בעיה מדאיגה: הימצאות חלקיקי מיקרופלסטיק במזונות חלבון נפוצים. בעוד שהחלקיקים הזעירים נמצאים כמעט בכל מקום, החוקרים זיהו את המאכלים המעובדים כמקורות הזיהום העיקריים. לפי הממצאים, שפורסמו לאחר בדיקת 16 סוגי חלבון שונים, 88% מהדגימות הכילו מיקרופלסטיק, מה שמדגיש את הקושי להימנע מחשיפה, לא משנה מה אתם אוכלים או איפה אתם קונים.
המאכלים המזוהמים ביותר – והנקיים ביותר
בראש הרשימה המדאיגה נמצא נאגטס על בסיס צמחי עם 73 חלקיקים, ואחריהם נאגטס עוף עם 62 חלקיקים למנה. גם שניצלוני דג ואלטרנטיבות צמחיות לדגים הראו רמות גבוהות. בצד השני של הסקאלה, חזה עוף התגלה כמקור החלבון הנקי ביותר עם שני חלקיקים בלבד, ואחריו טופו (שבעה).
הממצאים מצביעים על כך שלרמת העיבוד של המזון יש תפקיד מרכזי בזיהום. מוצרים מעובדים מאוד הכילו כמות גדולה משמעותית של חלקיקים בהשוואה למזונות שעברו עיבוד מינימלי. עם זאת, החוקרים מצאו מיקרופלסטיק גם בדגים טריים שנדוגו ישירות מהים, מה שמעיד כי הזיהום מתחיל הרבה לפני שהמזון מגיע למפעל או לחנות. על פי הערכות, אדם מבוגר ממוצע צורך כ-11,000 חלקיקים בשנה.
מהן ההשלכות הבריאותיות האפשריות?
השאלה מה קורה לחלקיקים הללו לאחר כניסתם לגוף עדיין נמצאת במרכזו של ויכוח מדעי. חלקיקי מיקרופלסטיק כבר זוהו בדם אנושי, בשליה, בכבד, בכליות ואף במוח. מחקרים העלו חשש כי הם עלולים לגרום לדלקות, לפגוע בתאים, לשבש את המערכת ההורמונלית ולהפר את איזון החיידקים במעי. לאורך זמן, השפעות אלו עלולות להגביר את הסיכון לבעיות לב וכלי דם, בעיות פוריות ומחלות ניווניות.
"זוהי תזכורת מזעזעת עד כמה זיהום הפלסטיק הפך לנפוץ", סיכמה אחת ממחברות המחקר. המדענים מדגישים כי למרות הממצאים, עדיין נדרש מחקר נוסף כדי להבין את התמונה המלאה, כולל מקורות הזיהום והסיכונים המדויקים לבריאות האדם. בינתיים, נראה שהימנעות מוחלטת מחשיפה היא כמעט בלתי אפשרית.
