היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט הופתע היום (שני) במהלך עדותו בבית המשפט המחוזי בירושלים, לאחר שסנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עורך הדין עמית חדד, הציג בפניו שאלות שהפנו חוקרי המשטרה לעורך הראשי לשעבר של "ישראל היום", עמוס רגב, בחודש ינואר אלפיים ושבע עשרה. השאלות המשטרתיות עסקו במעורבות בעלי העיתון בתכניו ובאופן סיקורם של נתניהו ובני משפחתו, ומנדלבליט הבהיר מעל דוכן העדים כי לא העניק אישור לחקור את שיקולי העריכה העיתונאיים שהוצגו בפניו.
עורך הדין חדד הציג קטעים מתומללים מחקירתו של העורך הראשי לשעבר של "ישראל היום" עמוס רגב במשטרה, שנערכה בינואר 2017. מן הפרוטוקולים עלה כי חוקר המשטרה עודד בן משה חקר את רגב ישירות על מידת מעורבותם של שלדון ומרים אדלסון זכרונם לברכה, בעלי העיתון, ובירר עמו האם הייתה התערבות כלשהי בתכנים החדשותיים שפורסמו.

"הסתפרת?": הרגע ששבר את הדיסטנס בין עו"ד חדד למנדלבליט
חדד ביקש לברר מול היועץ המשפטי לשעבר האם התיר בשעתו לחוקרי המשטרה להיכנס לתחום זה ולעסוק בשאלות הללו. לאחר שמנדלבליט השיב בשלילה, שאל אותו הסנגור: "אני מפתיע אותך שאני מראה לך את זה?". מנדלבליט השיב בכנות ואישר את הדברים: "כן".
בהמשך הדיון הוצגו שאלות נוספות מחקירתו של עורך "ישראל היום" לשעבר, אשר התמקדו במערכת הקשרים הישירה שלו עם נתניהו ובאפשרות שהתקיימו בין השניים שיחות על אופי הסיקור של ראש הממשלה ועל פרסומים הנוגעים לרעייתו ולבני משפחתו.

"הייתי מצפה שתברכו": חדד התעמת עם התביעה על עדות מנדלבליט
באחד הקטעים שהקריא חדד באולם, תועד רגב כשהוא מבהיר לחוקר עודד בן משה כי קביעת התכנים והכתבות היא בסמכותו הבלעדית כעורך ראשי. בקטע נוסף הביע רגב תמיהה מפורשת בפני החוקר ושאל מדוע שיקולי התוכן הפנימיים של עיתון "ישראל היום" מהווים בכלל נושא לחקירת משטרה, ועל כך השיב לו החוקר כי מדובר בסוגיה הרלוונטית לחקירה המתנהלת. סנגורו של נתניהו פנה למנדלבליט ושאל אותו באופן ישיר: "האם אישרת לחקור את שיקולי התוכן בישראל היום?". מנדלבליט השיב מעל הדוכן בנחרצות: "לא".
במהלך העדות עלתה לדיון גם סוגיית החיסיון העיתונאי ויחסי הגומלין המקצועיים שבין כתבים ועורכים לבין אנשי ציבור. חדד הציג קטע מן התשאול שבו הסביר רגב לחוקרים כי שיחתו עם איש ציבור או פוליטיקאי חוסה תחת ההגדרה המקצועית של יחסי עיתונאי ומקור, הנהנים מהגנה.

מנדלבליט שוב לא זכר – חדד לא התאפק ועקץ: "ננסה לחלץ משהו"
מנדלבליט ציין כי הוא מסכים עקרונית עם התפיסה שהציג רגב באותה שיחה. עם זאת, כאשר נשאל מפורשות האם אישר לצוותי המשטרה להציג לרגב את השאלות הפרטניות שהוצגו לו, השיב היועץ לשעבר כי אינו זוכר שנתן אישור מסוג זה.
בהמשך קו החקירה ביקש חדד ממנדלבליט לאשר באופן קטגורי כי מעולם לא העניק אישור או היתר גורף לחקור באופן כללי מערכות יחסים וקשרים שבין פוליטיקאים לבין גורמי תקשורת. מנדלבליט השיב בחיוב, והבחין בין חקירת חשדות פליליים מוגדרים שאותם אישר בזמן אמת, לבין בדיקה פולשנית של ענייני סיקור תקשורתי ושיקולי עריכה כשלעצמם.
הדיון באולם התמקד כולו בפער העמוק שעליו מצביעה ההגנה בין מסגרת הבדיקה המצומצמת והמוגדרת שאישר היועץ המשפטי לממשלה לבין השאלות המעשיות שהפנו החוקרים לעורך העיתון. במסגרת תיק אלפיים נחקר החשד להסדר שוחד לכאורה בין נתניהו למוציא לאור עיתון "ידיעות אחרונות" ארנון מוזס, שבו נדונה אפשרות לפגיעה בתפוצת "ישראל היום".
אולם, לטענת סנגורי ראש הממשלה, חוקרי המשטרה ניצלו את האישור הממוקד כדי לפתוח בבדיקות רוחב עצמאיות, לחדור לעומק מערכת היחסים עם בעלי "ישראל היום" ולחקור את שיקולי העריכה הפנימיים של העיתון – כל זאת ללא אישור כנדרש בחוק יסוד הממשלה.
הודאתו של מנדלבליט כי הופתע למשמע השאלות שנשאלו בחקירת עמוס רגב, לצד קביעתו החד-משמעית כי לא אישר לחקור את שיקולי התוכן ב"ישראל היום", מספקת להגנה חיזוק ראייתי דרמטי לטענת "הגנה מן הצדק". מעבר לפגיעה הנטענת בחופש העיתונות ובחיסיון מקורות עיתונאיים, הדברים מעידים לכאורה על כך שחוקרי המשטרה פעלו מיוזמתם וחצו את גבולות הסמכות שהוגדרו להם על ידי היועץ המשפטי לממשלה.
אם בית המשפט יקבע כי המשטרה ניהלה חקירות ללא אישור כדין ביחס לקשרי ראש הממשלה עם התקשורת, עשויה להיות לכך השפעה מכרעת על קבילות הראיות שנאספו ועל תוקפם של סעיפי האישום המייחסים פליליות למערכות יחסים שבין נבחרי ציבור לכלי תקשורת.
