יותר משבעה מטבעות עתיקים התגלו בשלושה אתרים שונים בסמוך לנהר הדראווה שבדרום-מערב הונגריה בידי צוות ארכיאולוגים ממוזיאון ריפל-רונאי, כך עולה מדיווח שפורסם באתר "הונגריה טודיי". מרבית המטבעות שנחשפו תוארכו לימי שלטונו של הקיסר קונסטנטינוס, המתפרסים על פני השנים 307–337 לספירה, אך לצדם זוהו גם מטבעות כסף קומים המתוארכים לתקופת כהונתם של הקיסרים אנטונינוס פיוס, 138–161 לספירה, סוורוס אלכסנדר, 222–235 לספירה, אאורליאנוס, 270–275 לספירה, ופרובוס 276–282 לספירה.
במסגרת החפירות הארכיאולוגיות שבוצעו באתרים הסמוכים לנהר הדראווה, התגלה מגוון רחב של ממצאים היסטוריים. רובם המוחלט של למעלה משבעה המטבעות שנחשפו שויכו לתקופת שלטונו של הקיסר קונסטנטינוס בשנים 307–337 לספירה. לצד מטבעות קונסטנטינוס, זוהו מטבעות כסף קומים המיוחסים לתקופות שלטונם של הקיסרים אנטונינוס פיוס, סוורוס אלכסנדר, אאורליאנוס ופרובוס.
בין הממצאים אותר גם מטבע המכונה "מטבע הקדשה", אשר ההערכה המחקרית היא כי הונפק במיוחד כדי לציין את מותו של הקיסר קלאודיוס השני, ששלט בשנים 268–270 לספירה. מלבד המטבעות, חשפו החוקרים גם כלי חרס עתיקים, סיכות בגדים שונים ושברים מתוך מאזניים עתיקים.
גילוי של למעלה משבעה מטבעות עתיקים ומגוון פריטים ארכיאולוגיים בסמוך לנהר הדראווה שבהונגריה מספק הצצה נוספת אל עומק הנוכחות הרומית באזור ומרחיב את הבנת רשתות המסחר, הפעילות הכלכלית וההתיישבות בתקופות הקיסרות השונות. הימצאותם של מטבעות המתפרסים על פני מספר מאות – מתקופת אנטונינוס פיוס במאה השנייה ועד ימיו של קונסטנטינוס במאה הרביעית – לצד פריטים יומיומיים כמו כלי חרס ומאזניים, מאפשרת לחוקרים לשחזר את רצף החיים וההתנהלות באזור לאורך דורות.
באותן מאות שנים שבהן שלטו הקיסרים הרומיים שמטבעותיהם התגלו בהונגריה, התרחשו בארץ ישראל כמה מהאירועים המכוננים בתולדות העם היהודי. במאה השנייה לספירה, בתקופת שלטונו של הקיסר אנטונינוס פיוס, התאושש היישוב היהודי מהדיכוי הקשה של מרד בר כוכבא, שהסתיים בשנת 135 לספירה. בתקופה זו התחזק המרכז היהודי בגליל, והתפתחה פעילותם של חכמי המשנה, ובראשם רבי יהודה הנשיא, שערך את המשנה בסביבות שנת 200 לספירה.
במאות השלישית והרביעית התגבשה בארץ ישראל ספרות האמוראים, שהניחה את היסודות לתלמוד הירושלמי, ובמקביל הלך והתעצם המרכז היהודי בבבל. בתקופת הקיסר קונסטנטינוס, בראשית המאה הרביעית, חל שינוי משמעותי נוסף: האימפריה הרומית החלה לאמץ את הנצרות בחסות השלטון, תהליך שהשפיע בהמשך גם על מעמדם של היהודים ועל היחסים בין הקהילות היהודיות לשלטונות האימפריה.
