אפילפסיה נתפסת לרוב כמחלה של ילדים, אך נתונים חדשים מראים עלייה מדאיגה באבחון המחלה בקרב מבוגרים, במיוחד מעל גיל 60. מומחים מזהירים כי רבים אינם מודעים לסימנים המקדימים, שלעיתים קרובות אינם כוללים פרכוסים דרמטיים. תחושות גופניות מוזרות, בלבול רגעי או תחושת ניתוק עלולים להיות התסמינים הראשונים, אך לעיתים קרובות הם מיוחסים בטעות למצבים אחרים כמו גיל המעבר או סטרס, מה שמעכב את האבחון.
הסימנים שמתחפשים לגיל המעבר
סיפורה של קלייר ברנרד ממחיש את הבעיה. בגיל 45 היא החלה לחוות תחושות מוזרות שארכו שניות ספורות וכללו גלי חום ובחילה שעלו מהבטן לראש. במשך 18 חודשים, רופאיה שיערו שמדובר בתסמיני גיל המעבר, למרות שהייתה בטיפול הורמונלי חלופי. היא עצמה ניסתה להאמין בכך והתבדחה על "התקפים" אלו, מבלי להבין שמדובר בפרכוסים אפילפטיים קטנים המבשרים על הבאות.
המצב הסלים כשהיא התמוטטה במטבח, וחודשיים לאחר מכן חוותה פרכוס גדול שהוביל לאשפוזה. רק אז, לאחר שאיבדה חלק ניכר מזיכרונותיה מהשנים שקדמו לאירוע, היא אובחנה עם אפילפסיה של האונה הרקתית (temporal lobe epilepsy), סוג של המחלה המשפיע על אזורים במוח הקשורים לזיכרון. המקרה שלה מדגיש עד כמה חשוב להיות ערניים לתסמינים לא שגרתיים ולא להתעלם מהם.
הקשר המפתיע לבריאות הלב והגיל
מחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מספק הסבר אפשרי לעלייה במקרים. החוקרים מצאו קשר מובהק בין התפתחות אפילפסיה בגיל מבוגר לבין בעיות לב וכלי דם, כגון לחץ דם גבוה וסוכרת. גם עישון ושבץ מוחי נמצאו כגורמי סיכון. ההשערה היא שנזק לכלי הדם במוח עלול לשבש את הפעילות החשמלית התקינה ולהוביל להתקפים. בנוסף, תהליך ההזדקנות הטבעי של המוח תורם גם הוא לעלייה בסיכון.
המסקנה היא שאסור להתעלם מתחושות גופניות חריגות, גם אם הן נראות שוליות. שמירה על אורח חיים בריא, הכולל תזונה נכונה, פעילות גופנית ושינה מספקת, עשויה לסייע בהפחתת הסיכון. אם אתם חווים תסמינים דומים, חשוב לפנות לייעוץ רפואי כדי לשלול או לאבחן את הבעיה בזמן.
