ארצות הברית העלתה אתמול (שבת) את רמת הכוננות בנציגויותיה הדיפלומטיות ברחבי המזרח התיכון והחלה לפנות עובדים משגרירויות ומקונסוליות, בעקבות התרעות מודיעיניות ממוקדות המצביעות על כך שאיראן מקדמת תוכניות מבצעיות למתקפות קטלניות נגד נציגים רשמיים ואזרחים אמריקנים, כך דווח אמש (מוצ"ש) ב"ניו יורק טיימס".
על פי גורמים במערכת הביטחון האמריקנית, מדובר ברמת האיום הגבוהה ביותר שנרשמה מאז תחילת הלחימה ב־28 בפברואר, כאשר מרחב הסכנה אינו מתמצה באזור המזרח התיכון בלבד אלא מתרחב גם ליעדים באירופה ולשטחה הריבוני של ארצות הברית. שני בכירים איראנים, ובהם איש משמרות המהפכה, אישרו את הפרטים לעיתון ניו יורק טיימס והודו כי התוכניות כוללות פגיעה ישירה בדיפלומטים ובאנשי ממשל.
המתיחות בשיאה: טראמפ מאיים – "אולי נתקוף את איראן כבר מחר"
לפי הדיווח, ביום שישי העבירו גורמי מודיעין מזכר בהול וחריג למזכיר המדינה מרקו רוביו, ובו התרעה על סכנה מיידית ומוחשית לעובדי מחלקת המדינה במזרח התיכון ובמוקדים נוספים בעולם. המסמך, שהועבר בידי ראש המודיעין הלאומי ג'יי קלייטון והתבסס על ממצאים של קהילת המודיעין האמריקנית, הדגיש כי חלה קפיצת מדרגה ניכרת בהיערכותה של טהרן להוצאת פיגועים לפועל.
במזכר נכתב במפורש: "קיבלנו מידע מודיעיני שלפיו איראן הגבירה באופן משמעותי את מאמציה לפגוע באנשי צוות אמריקנים. מאמצי התכנון הקטלניים של האיראנים נגד אזרחי ארצות הברית הגיעו לשלבים מתקדמים, הן במזרח התיכון והן במדינות מסוימות נוספות".
רה״מ נתניהו קושר בין הבחירות לפעולה באיראן: "ההשפעה טוטלית"
ממשל טראמפ אישר רשמית את דבר קיומו של המסמך באמצעות גורם אמריקני, לאחר שאתר אקסיוס חשף לראשונה את הדיווח. בוושינגטון ציינו כי פרסום האזהרה ממחיש את כובד המשקל שבו מתייחס הממשל לאיום, המציב את ביטחונם של אזרחים ואנשי ממשל בסיכון חסר תקדים מאז פרוץ הקרבות.
במקביל להתרעות בארצות הברית, שני בכירים איראנים – אחד מהם חבר פעיל במשמרות המהפכה – שוחחו עם הניו יורק טיימס בעילום שם, בשל היעדר סמכות להתבטא בפומבי, ואישרו ביום שבת כי ארצם נערכת להרחבת בנק המטרות כך שיכלול דיפלומטים ובכירי ממשל אמריקנים. בכך העניקו אימות ישיר להתרעותיה של מחלקת המדינה.
בעקבות מתקפות החות'ים: ארה"ב ביקשה מעובדיה לעזוב את סעודיה
הבכירים טענו כי פעולות הסיכול של ארצות הברית וישראל, שגבו את חייהם של עשרות מפקדים ובכירים איראנים לצד כמה מבני משפחותיהם, מעניקות לטהרן הצדקה מלאה לראות באמריקנים "מטרות לגיטימיות". לצד זאת, אנליסטים בוושינגטון סבורים כי עדיין קיים פער בין שאיפות הנקמה של המשטר לבין יכולתו המבצעית להוציא לפועל תקיפות מורכבות על אדמת מדינות זרות.
המודיעין האמריקני בוחן גם חשד להימצאותם של פעילים מטעם טהרן בתוך שטח ארצות הברית, כאשר חלק מהמידע שנאסף מרמז על נוכחות גורמים שאינם בהכרח בעלי אזרחות איראנית. עם זאת, בוושינגטון מדגישים כי עצם קיומן של תוכניות מגירה אינו מבטיח יכולת מימוש, וההצלחה תלויה במידת הכשירות והמיומנות של החוליות המגויסות.
בשלושת השבועות האחרונים ניתחו מומחי ביון אמריקנים שורת אינדיקציות המצביעות על איומים ישירים נגד אישים בכירים, ובכלל זה שגרירים המוצבים בעולם. חלק מתוכניות התקיפה כוללות אפשרות לפגיעה בנציגים וביעדים אמריקניים באירופה במקביל למוקדי החיכוך במזרח התיכון. הנשיא דונלד טראמפ וצמרת ממשלו מקבלים עדכונים שוטפים בנושא, כאשר ההערכה היא שחלק מהכוונות כבר עברו לשלבי התארגנות מבצעית ממשית. בקרב מדינות המערב גובר החשש כי אפילו פגיעה בודדת או ניסיון התנקשות יציתו עימות צבאי נרחב, בייחוד לנוכח האפשרות לתקיפות תגובה אמריקניות באיראן.
האיום הביטחוני אינו מוגבל לשגרירויות בלבד. בתחילת אוקטובר נקט הפנטגון צעד יוצא דופן כשהוציא את כל 12 מפציצי ה-B-1 שלו מבסיס חיל האוויר פיירפורד שבדרום אנגליה, בעקבות התרעות על כוונות איראניות לפגוע במתקן הצבאי. צעד זה הדגיש את החשש הממשי מפגיעה בנכסים אסטרטגיים מחוץ לזירה האזורית. בד בבד, ראש המודיעין הלאומי ג'יי קלייטון ביקש להוריד את רמת הסיווג של חלק מחומרי המודיעין במזכר שהגיש לרוביו, במטרה לאפשר לגורמים נוספים בשירות המדינה להיחשף לפרטים ולנקוט צעדי מגננה מתאימים.
בעקבות ההתרעות החריפות החלה מחלקת המדינה האמריקנית לצמצם את נוכחות הצוותים בנציגויותיה. ביום רביעי הורתה המחלקה לכלל העובדים הלא חיוניים ולבני משפחותיהם להתפנות מערב הסעודית, הנחיה שקיבלה אישור רשמי מפי דובר מחלקת המדינה טומי פיגוט. במקביל, כמעט כל הנציגויות הדיפלומטיות של ארצות הברית במזרח התיכון הועברו להגדרה של "מעמד פעילות מוגבל", מתכונת המאפשרת לווסת ולדלל את מצבת העובדים בחשאיות וללא חובת דיווח פומבי על כל צעד.
גורם רשמי מסר בשם מחלקת המדינה: "בכל הנוגע לאיוש השגרירויות שלנו, אנחנו בוחנים באופן מתמיד מידע חדש על הסביבה הביטחונית". לדבריו, ההחלטות על דילול הסגלים נשענות על שילוב בין איומי הכוחות החות'ים בתימן לבין תוכניות טרור איראניות המכוונות ישירות נגד בכירים אמריקנים, כאשר המשלחות פעלו במתכונת מצומצמת עוד קודם לכן עקב הנסיבות הביטחוניות.
ההתפתחויות הנוכחיות מתרחשות בנקודת זמן רגישה במיוחד, בתקופת הבחירות של ארה"ב וישראל, כאשר בחודשים האחרונים נמנע טראמפ מאישור מתקפות ענק באיראן, אך צבא ארצות הברית המשיך להטיל סגר ימי ומצור על נמלי המדינה כדי לחסום ייצוא נפט ומוצרי אנרגיה לשווקים הגלובליים.
במענה ללחץ הגובר, המשטר בטהרן מנסה לייצר מנופי תגובה חדשים באמצעות פגיעה ביעדים מחוץ לגבולותיו, ובכירים איראנים אף השמיעו איומים גלויים לפגוע בתשתיות אזרחיות, במתקני אנרגיה עולמיים ובכבלי תקשורת תת־ימיים החיוניים לתעבורת רשת האינטרנט. מהדי מוחמדי, יועצו הבכיר של יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף, היטיב להגדיר את הקו של ארצו ברשתות החברתיות: "אנחנו נמצאים בשלב ההפתעה של המלחמה, ולא נילחם מלחמה קלאסית. זו תהיה מלחמה א־סימטרית, עזה ומכרעת, שתכוון לנקודות החוזק ולנקודות התורפה של האויב".
