בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, קבע היום (חמיש) כי חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם מפלגות ורשימות מועמדים לא יהיו רשאים להשתמש באמצעים דיגיטליים כדי למנות את מספר הבוחרים שהצביעו בקלפי מסוימת ולהעביר את הנתונים בזמן אמת למפלגה שמטעמה הם פועלים. ההחלטה התקבלה ברוב של שני שופטים מול אחד, במסגרת עתירה שהגישה עמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית נגד גורמי ועדת הבחירות המרכזית, היועצת המשפטית לממשלה ומפלגת הליכוד.
ההכרעה התקבלה בהרכב של שלושה שופטים: חאלד כבוב, רות רונן ודוד מינץ. השופטים כבוב ורונן תמכו בקבלת העתירה והפכו את חלקו של הצו על תנאי למוחלט, ואילו השופט דוד מינץ נותר בדעת מיעוט והתנגד לעמדתם. בשלב זה, בית המשפט הבהיר בפסק הדין הקצר כי "נימוקי פסק הדין יינתנו בהמשך", כך שטרם פורסמו השיקולים המשפטיים המלאים שהובילו את שופטי הרוב או את דעת המיעוט של השופט מינץ.
538f4e9d019a40ca9fac398eb72702fd
בפסק הדין נכתב: "חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם סיעות ורשימות מועמדים לא יהיו רשאים למנות במהלך יום הבחירות, באמצעים דיגיטליים, את מספר הבוחרים שהצביעו בפועל בקלפי מסוימת, ולהעביר מידע זה בזמן אמת למפלגה או לרשימה שמטעמה הם מכהנים".
ההכרעה נוגעת ישירות לפעילותם של חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם סיעות ורשימות מועמדים לאורך יום הבחירות. האיסור שנקבע כולל שני רכיבים שלובים: שימוש באמצעים דיגיטליים כגון אפליקציית האלקטור לצורך מניית מספר הבוחרים שהצביעו בפועל בקלפי נתונה. בנוסף ישנו איסור על העברת המידע הזה בזמן אמת למפלגה או לרשימה המשלחת.
הליכוד חוזר לבג"ץ עם דרישה שעשויה לשנות את הבחירות
אחרי הקרב בבג"ץ: ההישג החדש של הליכוד בוועדת הבחירות
בלי האלקטור: כך מתכננים בליכוד לעקוף את פסיקת בג"ץ
המשמעות המעשית היא שמפלגות לא יוכלו להסתמך עוד על חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעמן לאיסוף והעברה של נתוני השתתפות בדרך הדיגיטלית שנאסרה. עם זאת, יודגש כי נוסח ההכרעה אינו מטיל איסור גורף על כל סוג של פעילות מעקב אחר שיעורי הצבעה, ואינו פוסל את כלל השימושים במערכות דיגיטליות במהלך מערכת הבחירות – ההגבלה ממוקדת אך ורק בפעולה הספציפית שתוארה בפסק הדין.
העתירה המקורית למתן צו על תנאי הוגשה כאמור על ידי עמותת "משמר הדמוקרטיה הישראלית", שיוצגה בדיון על ידי עורכי הדין יובל יועז ואוהד שפק. כמשיבים לעתירה נכללו ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, היועצת המשפטית לממשלה (שיוצגו שניהם בידי עורכי הדין מטעם המדינה), ומפלגת הליכוד.
מפלגת הליכוד, שהופיעה כאחת המשיבות המרכזיות, יוצגה בדיון בידי עורכי הדין אילן בומבך, מירי בומבך ואופק ברוק. עם זאת, חרף היות הליכוד צד לעתירה, ההכרעה המשפטית אינה מוגבלת למפלגה ספציפית זו – נוסח פסק הדין חל באופן גורף על חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם כלל הסיעות ורשימות המועמדים המתמודדות במערכת הבחירות.
איסוף נתונים על השתתפות מצביעים מהווה מאז ומתמיד כלי מרכזי בניהול המערך השוטף של מפלגות ביום הבחירות, לרבות הערכה שוטפת של שיעורי ההצבעה באזורים גיאוגרפיים שונים וקבלת החלטות מבצעיות בשטח, כגון הפעלת מנגנוני היסעים ועידוד הצבעה.
החלטת בג"ץ מגבילה כעת את האפשרות לקבל נתונים מסוג זה בזמן אמת באמצעות מנייה דיגיטלית המבוצעת בידי נציגים רשמיים בתוך הקלפיות. כתוצאה מכך, ההכרעה צפויה לחייב את המפלגות לשנות, להתאים ולבחון מחדש את שיטות העבודה והטכנולוגיות שבהן הן עושות שימוש לקראת יום הבחירות, בתוך עמידה מלאה במגבלות החדשות.
