סנגורו של רה"מ עו"ד עמית חדד עימת היום (רביעי) את היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט עם שאלות על קבלת טיוטות של ראיונות, עריכתן ושינוי פסקאות טרם פרסומן. בעוד מנדלבליט התקשה לשחזר את האירועים והרבה להשיב "יכול להיות", הדיון התפתח לדיאלוג שנון שבו חדד שאל האם הוצע לו "לכתוב ריאיון עם עצמו", ואף קישר בהמשך את הדברים לריאיון של לשכת עורכי הדין שפורסם באתר "וואלה".
חילופי דברים החלו לאחר שמנדלבליט אישר כי שיחות רקע הן דבר לגיטימי, וחדד ביקש לברר אם נהג לערוך ראיונות של עצמו ולבקש לשנות ניסוחים: "לערוך ריאיון, אחרי שנעשה ריאיון שלך למשל, לערוך, לבקש להוריד, לשים שם – זה דברים שאתה עשית, נכון?", שאל חדד. "לא זוכר, יכול להיות", השיב מנדלבליט. חדד לא הרפה: "בוודאות, לא יכול להיות".
נחשף: מנדלבליט עשה בעצמו את מה שנתניהו מואשם בו
הסנגור הסביר כי מדובר בקבלת טיוטת ריאיון ובבקשה לתקן פרטים או לשנות את הנוסח, ומנדלבליט השיב: "אוקיי, לא זוכר דבר כזה כרגע, אבל זה יכול להיות". בשלב מתקדם יותר של הדיון, כאשר חדד הציע כי אולי אף נאמר לו לקחת עט ולכתוב בעצמו את תוכן הריאיון, שאל הסנגור בחיוך: "וכך עשית, כתבת ריאיון עם עצמך. לגיטימי, שתדע לך". מנדלבליט הופתע ושאל: "שכתבתי ריאיון עם עצמי?". חדד הבהיר שמדובר בהצעה שהועלתה בפניו, ומנדלבליט השיב שוב: "הצעה, יכול להיות".
בהמשך החקירה, לאחר שהדיון עבר לנושאים אחרים, נזכר פתאום מנדלבליט במקרה המדובר: "מה שהראית לי קודם, נזכרתי, לשכת עורכי הדין, הריאיון הזה, נכון?". חדד השיב מיד בהתייחסות לפרסום באתר "וואלה", ומנדלבליט אישר כי כעת הוא נזכר בכתבה ההיא. חילופי דברים אלו שימשו את ההגנה כדי לחזק את הקו שלפיה תיאום תכנים, בקשות עריכה ושיתוף פעולה עם כלי תקשורת הם מעשים מקובלים לחלוטין עבור אישי ציבור, מבלי שיהיו נגועים בפלילים.
השופט עימת את מנדלבליט עם הלחצים מהפרקליטות – כך הוא הגיב
מנדלבליט הודה: העברתי מידע לדנה ויס – חדד: החומרים הוסתרו
המשמעות האסטרטגית והמשפטית של עימות זה היא ניפוץ התזה המרכזית של התביעה בתיק 4000: בעוד שפרקטיקות נורמטיביות ושגרתיות לחלוטין של אנשי ציבור מול כלי התקשורת – כגון מתן שיחות רקע, בקשות לעריכת טיוטות, תיקון פסקאות או תיאום מול כתבים – מוצגות על ידי מנדלבליט עצמן כמעשים לגיטימיים ומקובלים, עד כדי כך שהעיד כי ייתכן שערך בעצמו ראיונות ואף הוצע לו "לכתוב ריאיון עם עצמו, בדיוק אותן פעולות ממש שביצע ראש הממשלה בנימין נתניהו מול אתר "וואלה" הוגדרו בכתב האישום כמעשים פליליים חמורים המבססים עבירות שוחד ומרמה.
חשיפת הפער הזה ממחישה את טענת האכיפה הבררנית והצביעות המשפטית שעליה נשענת ההגנה, המראה כיצד מערכת אכיפת החוק בוחרת להציג כקרימינליות פעולות תקשורתיות שגרתיות כאשר הן נעשות על ידי נתניהו, בעוד שגבוהי הדרג – כולל היועמ"ש שחתם על כתב האישום – נוקטים בהן בעצמם ללא כל בעיה.
