דלג לתוכן הראשי
מוח | קרדיט: קנבה
מוח | קרדיט: קנבה

לא רק קשיי ריכוז: הסיכון שנמצא בקרב בעלי הפרעת קשב

יעל אנקר
יעל אנקר

מחקר מקיף שכלל כ-16 מיליון איש חושף ממצאים מדאיגים • אנשים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) נמצאים בסיכון גבוה ב-71% למוות מכל סיבה • עם זאת, נטילת תרופות ייעודיות נקשרה להפחתה של 25% בסיכון


מחקר מקיף חדש חושף ממצאים מדאיגים לגבי ההשלכות ארוכות הטווח של הפרעת קשב וריכוז (ADHD). ניתוח על של 19 מחקרים, שכלל קרוב ל-16 מיליון משתתפים משבע מדינות, מצא כי אנשים עם ADHD נמצאים בסיכון גבוה ב-71% למוות מכל סיבה בהשוואה לאנשים ללא ההפרעה. הממצאים מדגישים כי ADHD אינה רק בעיה של ילדות, אלא מצב בריאותי בעל השלכות משמעותיות לאורך כל החיים, הדורש התייחסות רצינית.

צילום: שאטרסטוק

סיכון מוגבר להתאבדות, תאונות ומחלות

החוקרים פירטו את הסיכונים השונים ומצאו כי הסיכון להתאבדות בקרב אנשים עם ADHD היה כמעט כפול. בנוסף, נרשמה עלייה של 55% בסיכון למוות כתוצאה מפציעות, בין אם מכוונות או תאונתיות, ועלייה של 27% בסיכון למוות מסיבות טבעיות, כמו מחלות. חשוב להבין כי סיכון גבוה ב-71% משמעותו שעל כל 100 מקרי מוות באוכלוסייה הכללית, צפויים כ-171 מקרי מוות בקבוצה דומה של אנשים עם ADHD.

לדברי החוקרים, אין הסבר יחיד לעלייה בסיכון. מצבים נפשיים נלווים כמו דיכאון וחרדה, הנפוצים יותר בקרב בעלי ADHD, עלולים להגביר את הסיכון האובדני. מאפיינים כמו אימפולסיביות וקשיי ריכוז עשויים להעלות את הסיכוי למעורבות בתאונות קטלניות. כמו כן, הסיכון הגבוה למוות מסיבות טבעיות עשוי לשקף בעיות בריאות כרוניות, הרגלי חיים כמו עישון ותזונה לקויה, וקושי בהתמדה בטיפולים רפואיים.

תרופות, אילוסטרציה | צילום: קנבה

האם טיפול תרופתי יכול להפחית את הסיכון?

נקודת אור במחקר מגיעה מניתוח מצבם של אנשים שכבר אובחנו. על פי שלושה מחקרים בלבד, נמצא כי נטילת תרופות ייעודיות ל-ADHD הייתה קשורה לירידה של כ-25% בסיכון למוות מכל סיבה, בהשוואה למאובחנים שלא טופלו. עם זאת, החוקרים מדגישים כי ממצא זה ראשוני ואינו מוכיח סיבה ותוצאה, שכן ייתכן שאנשים המקבלים טיפול נבדלים מאלה שלא, למשל בגישה לשירותי בריאות או בחומרת התסמינים.

מסקנת החוקרים היא כי הפרעת קשב וריכוז מהווה דאגה משמעותית לבריאות הציבור בטווח הארוך. הממצאים מדגישים את החשיבות של אבחון, טיפול ומעקב רפואי עקבי לאורך כל שלבי החיים, ולא רק בתקופת הילדות, כדי לצמצם את הסיכונים הנלווים להפרעה.