ב-5 באוקטובר 2026 שב קארל בושבי לאדמת בריטניה לאחר מסע חסר תקדים שהחל עוד בשנת 1998. במשך קרוב לשלושה עשורים צעד בושבי ברגל למעלה מ-50 אלף קילומטרים דרך 29 מדינות, כשהוא חוצה מדבריות, יערות ואזורי מלחמה בניסיון להגיע לבית אמו בצפון-מזרח אנגליה ללא שימוש בכלי תחבורה להתקדמות במסלול.
את המכשול הימי האחרון בדרך לבריטניה צלח בשחייה מפרכת בתעלת למאנש שנמשכה כ-20 שעות על פני שלושה ימים. למרות ההתרגשות הגדולה בשובו, מטרתו הסופית טרם הושלמה, שכן נותרו לו עוד כ-400 קילומטרים נוספים לצעוד עד ליעד המקורי.
המסע, המכונה "משלחת גוליית", יצא לדרך ב-1 בנובמבר 1998 מהעיר פונטה ארנס שבדרום צ'ילה. בושבי, אז בן 29 וצנחן לשעבר בצבא הבריטי, החזיק ברשותו סכום צנוע של כמה מאות דולרים בלבד. הוא הציב לעצמו שני כללים ברורים ונוקשים: להימנע משימוש באמצעי תחבורה לצורך התקדמות במסלול, ולא לשוב לביתו טרם יגיע אליו בכוחות עצמו. לאורך השנים אילוצים שונים כמו קשיי אשרה ומגבלות בינלאומיות חייבו אותו לעיתים להפסיק זמנית את ההליכה, אך הוא הקפיד תמיד לשוב בדיוק לאותה נקודה שבה עצר כדי להמשיך במסעו.
במסעו צפונה דרך אמריקה הלטינית נדרש בושבי לעבור באזור דאריין המסוכן שבין קולומביה לפנמה, המלא בכוחות חמושים ובתנאי שטח קשים. בריאיון שהעניק ל"גרדיאן" סיפר כי נעזר בגזרי עיתונים שהוכיחו את מטרת מסעו כדי לשכנע חמושים שאיימו עליו בנשק. בשנת 2006 חווה את אחד הרגעים המותחים ביותר בחציית מצר ברינג בין אלסקה לרוסיה בתנאי קור קיצוניים, שם נתקל בדוב קוטב שהתרומם מולו עד שהתרחק לבסוף. נוסף על כך, בושבי סבל מעיכובים רבים בשל מעצר ברוסיה באשמת ריגול, משבר 2008 ומגפת הקורונה. בשנת 2024 אף השלים שחייה מפרכת של 31 ימים בים הכספי יחד עם שותפים למסע.
לאחר שהגיע לאירופה ב-2025, נתקל במכשול בירוקרטי ובטיחותי כאשר בקשתו לחצות את מנהרת התעלה נדחתה. הדבר אילץ אותו לקבל אישור חריג ומיוחד מהרשויות בצרפת ובבריטניה לשחות את תעלת למאנש. ב-5 באוקטובר הגיע לחוף שייקספיר הסמוך לדובר, לאחר שכ-20 שעות מתוכו בילה במים במשך שלושה ימים מצויד בחליפת צלילה ובאמצעי ציפה, בליווי צוות סיוע ולקבלת פניהם של בני משפחה, חברים והבמאי ורנר הרצוג המתעד את סיפורו. בריאיון ל-BBC ציין כי סבל מהתכווצויות שרירים כבר לאחר השעה הראשונה, אך התעקש לסיים.
על אף שהגיע לאדמת בריטניה, המסע שהחל ב-1998 טרם הגיע לסיומו הרשמי, שכן בית אמו בעיר הול מרוחק עוד כ-400 קילומטרים מנקודת הנחיתה שלו. בושבי מקווה להשלים את המרחק הזה בתחילת נובמבר, בדיוק סמוך לציון 28 שנים לתחילת דרכו. לצד ההישג הכביר, הוא הודו בפני התקשורת כי המעבר לחיים רגילים לאחר קרוב לשלושה עשורים שבהם המסע היווה את מרכז עולמו מעורר בו חששות לא מעטים, הכוללים מציאת עבודה, שיקום הקשרים המשפחתיים והתרגלות לשגרה חדשה.
