נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חתם אתמול (שישי) על צו נשיאותי המקפיא את יישומן של מרבית הסנקציות נגד רוסיה, שנקבעו בחוק דו-מפלגתי שעליו חתם רק בחודש שעבר. לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", ההחלטה התקבלה במסגרת שינוי כיוון במדיניותו של הנשיא כלפי מוסקבה, בניסיון להביא לסיום המלחמה באוקראינה ולרסן את מחירי האנרגיה לקראת בחירות האמצע בארצות הברית.
אותו החוק, שנקרא על שמו של הסנאטור המנוח לינדזי גרהאם מהמפלגה הרפובליקנית, נועד להגביר את הלחץ הכלכלי על רוסיה בעקבות המלחמה באוקראינה. הוא כולל סנקציות נגד גורמים ומוסדות רוסיים, לצד אפשרות להטיל מכסים בשיעור של עד 100% על מדינות המייבאות נפט רוסי.
הסודות ממיאמי נחשפים: מה הוביל לקרע בין טראמפ לזלנסקי?
אחד הסעיפים המרכזיים בחוק חייב את הנשיא לפעול בתוך 30 ימים להטלת מכסים על חמש המדינות הרוכשות את הכמויות הגדולות ביותר של נפט רוסי, תוך מתן שיקול דעת לנשיא בנוגע לשיעור המכסים בפועל. המועד האחרון ליישום הסעיף אמור היה חול ביום ראשון הקרוב, אלא שטראמפ החליט להקפיא את מרבית הצעדים עוד לפני פקיעת המועד.
בצו הנשיאותי שפרסם קבע טראמפ כי ההחלטה להימנע מיישום חלקים נרחבים מהחוק התקבלה משום שהיא משרתת את "האינטרסים הלאומיים של ארצות הברית". החוק עצמו מאפשר לנשיא להימנע מהפעלת הסנקציות, בתנאי שיעביר לקונגרס הודעה כתובה שלפיה המהלך משרת את האינטרס הלאומי, לצד דוח המפרט את הנימוקים לכך.
"סיימנו עם זה": זלנסקי מאיים על פוטין ותוקף את טראמפ
בצו ציין טראמפ כי העביר את האישור הנדרש לקונגרס, אך לא פירט במסמך מדוע הקפאת הסנקציות משרתת את האינטרסים האמריקניים. למרות ההחלטה, הנשיא עדיין יוכל לבחור להטיל את העיצומים במועד מאוחר יותר. ההחלטה מגיעה ימים ספורים לאחר שטראמפ הודיע במפתיע כי ארצות הברית תרכוש סולר מרוסיה, בעקבות הסכם שהשיג עם הנשיא ולדימיר פוטין.
העסקה עוררה ביקורת בוושינגטון, משום שהיא עשויה לספק הכנסות נוספות למוסקבה בזמן שארצות הברית ובעלות בריתה מנסות להגביל את יכולתה לממן את המלחמה באוקראינה. המהלך משתלב בשינוי רחב יותר במדיניותו של טראמפ, שבמסגרתו הוא מבקש להתקרב למוסקבה ולהפעיל לחץ על אוקראינה ועל נשיאה, וולודימיר זלנסקי, להגיע להסדר שיביא לסיום המלחמה.
הלחץ של טראמפ, המתקפה הרוסית והטענה החדשה של זלנסקי
במקביל, טראמפ פועל לבלימת מחירי האנרגיה בארצות הברית לקראת בחירות האמצע לקונגרס, שבהן יעמדו הישגיו הכלכליים ומדיניות החוץ שלו למבחן הבוחרים. הקפאת הסנקציות וההסכם לרכישת סולר רוסי מעוררים כעת שאלות בנוגע למידת הלחץ הכלכלי שוושינגטון מוכנה להמשיך להפעיל על הקרמלין.
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מתח ביקורת חריפה על החלטתו של טראמפ, והזהיר כי הסרת הלחץ הכלכלי מרוסיה עלולה לעודד את פוטין להמשיך במלחמה. "הפסקת הסנקציות האמריקניות, הקלת הלחץ על התוקפן, תגמולים כספיים לפוטין – כל אלה רק מעודדים אותו להמשיך לתקוף", כתב זלנסקי ברשתות החברתיות בשבת בבוקר.
בהמשך פרסם נשיא אוקראינה סדרת תמונות שלו לצד הסנאטור לינדזי גרהאם, שעל שמו נקרא החוק, וצירף את המסר: "תודה על הכול, לינדזי!". התגובה האוקראינית מגיעה על רקע מתיחות גוברת בין קייב לוושינגטון, בעקבות דרישותיו של טראמפ מזלנסקי לסיים את המלחמה. בימים האחרונים ספג הנשיא האמריקני ביקורת גם בשל קריאתו לזלנסקי לפרוש מתפקידו, וכן בעקבות דרישתו מאוקראינה לכבד הפסקת אש בתחום האנרגיה, שלפי הדיווח רוסיה הפרה זמן קצר לאחר מכן.
ההחלטה להקפיא את הסנקציות עוררה תגובות חריפות בקונגרס, לרבות מצד מחוקקים רפובליקנים. חבר בית הנבחרים דון בייקון מנברסקה, שהודיע כי יפרוש בתום כהונתו הנוכחית, תקף את מדיניות הנשיא ואמר כי "הנשיא מאריך את המלחמה, לא מסיים אותה". הביקורת משקפת את החשש בקרב חלק מהמחוקקים כי הקלה בלחץ הכלכלי על מוסקבה תפחית את התמריץ של פוטין להגיע להסכם לסיום הלחימה. גם בקרב הדמוקרטים נשמעה ביקורת חריפה במיוחד.
הסנאטור ריצ'רד בלומנטל מקונטיקט, שהיה שותף לקידום החקיקה, האשים את טראמפ בהתייצבות לצד הנשיא הרוסי וטען כי "דונלד טראמפ מאשר שוב שהוא ניצב לצדו של בריון צמא דם ושל מי שמאפשרים למכונת המלחמה הרוסית לפעול, ונגד רוב האמריקנים, נציגיהם בשני bתי הקונגרס ובעלות בריתנו האירופיות". בהמשך הוסיף כי "הפטורים האלה אינם קשורים כלל לביטחון הלאומי שלנו, ויש להם כל קשר להתחנפות לוולדימיר פוטין".
ההחלטה של טראמפ מעוררת מחלוקת מיוחדת משום שהחוק אושר בתמיכה דו-מפלגתית ונחתם על ידו רק בחודש שעבר. המחוקקים ביקשו ליצור מנגנון שיגביר את הלחץ על רוסיה ועל המדינות הממשיכות לרכוש ממנה נפט, ובכך לצמצם את ההכנסות המסייעות למוסקבה לממן את המלחמה. אולם סעיף הפטור שנכלל בחוק מאפשר לנשיא להימנע מהפעלת העיצומים מטעמי אינטרס לאומי. טראמפ השתמש כעת בסמכות הזאת כדי לדחות את יישומם של מרבית הצעדים, אף שהמועד שנקבע בחוק להפעלתם כבר התקרב.
המשמעות המיידית היא שהסנקציות החדשות לא ייכנסו לתוקף במתכונת שתוכננה, והמדינות המייבאות נפט רוסי לא יידרשו בשלב זה להתמודד עם המכסים הגבוהים שנועדו להרתיע אותן. עם זאת, ההקפאה אינה מבטלת את החוק עצמו, והנשיא שומר בידיו את האפשרות להפעיל את הסנקציות בעתיד.
באוקראינה המהלך האחרון ממחיש את הדילמה העומדת בפני הממשל האמריקני: מצד אחד, הרצון להגביל את הכנסותיה של רוסיה ולהפעיל עליה לחץ לסיים את המלחמה; מצד שני, הניסיון להבטיח אספקת אנרגיה יציבה ולמנוע עליות מחירים שיפגעו בצרכנים האמריקנים.
לקראת בחירות האמצע, למחירי הדלק והאנרגיה יש משמעות פוליטית רבה עבור טראמפ והמפלגה הרפובליקנית. אלא שהחלטתו להקל את הלחץ על מוסקבה עלולה להחריף את המחלוקת עם אוקראינה ועם בעלות בריתה האירופיות של ארצות הברית. בשלב זה לא ברור אם הקפאת הסנקציות תסייע לקדם משא ומתן לסיום המלחמה, כפי שמקווה טראמפ, או דווקא תאפשר לרוסיה להמשיך בלחימה תוך צמצום המחיר הכלכלי שהיא נדרשת לשלם. מה שכבר ברור הוא שהנשיא האמריקני בחר להשתמש בסמכות שהעניק לו הקונגרס כדי לעצור את יישומו של חוק שנועד להעניש את מוסקבה – ולהעניק לעצמו מרחב תמרון נוסף ביחסים עם פוטין.
