משרד הבריאות פרסם היום (שלישי) את הדוח המסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2025, המציג שיפור משמעותי במצבן הכספי של ארבע קופות החולים בישראל. על פי הנתונים, הגירעון המצרפי הצטמצם בכ-44% בתוך שנה, מ-346 מיליון שקלים בשנת 2024 לכ-194 מיליון שקלים בשנת 2025. לצד השיפור, הדוח מצביע גם על האתגרים הכלכליים העומדים בפני מערכת הבריאות, ובהם העלייה בהוצאות האשפוז, הצורך בתמיכות ממשלתיות וההתמודדות עם הגידול בצריכת שירותי הבריאות
מיליארדים בתמיכות ממשלתיות: מה עומד מאחורי השיפור?
אחד הנתונים הבולטים בדוח הוא היקף התמיכות הממשלתיות שקיבלו קופות החולים. בשנת 2025 הסתכמו התמיכות בכ-4.58 מיליארד שקלים, לעומת כ-4.09 מיליארד שקלים בשנת 2024, עלייה של כ-491 מיליון שקלים. לפי משרד הבריאות, עיקר הגידול נובע מהגדלת התמיכות בתחומי בריאות הנפש ומתמיכות שנועדו לייצב את מצבן הכלכלי של הקופות. אלא שנתון נוסף המופיע בדוח המלא מציג תמונה מורכבת יותר: בנטרול ההכנסות מתמיכות ממשלתיות ורווחים או הפסדים חד-פעמיים, עמד הגירעון המצרפי של הקופות בשנת 2025 על כ-4.9 מיליארד שקלים. חשוב להדגיש כי מדובר בחישוב שנועד לבחון את פעילות הקופות ללא מנגנוני התמיכה וההשפעות החד-פעמיות, ולא בגירעון החשבונאי הסופי שלהן. עם זאת, הנתון ממחיש עד כמה התמיכות הממשלתיות מהוות מרכיב משמעותי ביציבותן הכלכלית. השאלה המרכזית היא האם השיפור הנוכחי משקף התחזקות כלכלית ארוכת טווח, או שמא הקופות ימשיכו להזדקק לתמיכות בהיקפים גדולים גם בשנים הבאות.
כללית בגירעון, שלוש הקופות האחרות בעודף
הדוח מצביע על הבדלים בתוצאות הכספיות של ארבע קופות החולים. שירותי בריאות כללית סיימה את שנת 2025 בגירעון של כ-364 מיליון שקלים, לעומת גירעון של כ-542 מיליון שקלים בשנה הקודמת. מכבי שירותי בריאות סיימה את השנה בעודף של כ־111 מיליון שקלים, לעומת עודף של כ-189 מיליון שקלים בשנת 2024. מאוחדת רשמה עודף של כ-53 מיליון שקלים, לעומת כ-7 מיליון שקלים בשנה הקודמת, ואילו לאומית סיימה את השנה בעודף של כ-6 מיליון שקלים, לאחר שסיימה את שנת 2024 באיזון. עם זאת, התוצאות הכספיות אינן משקפות בהכרח שיפור בפעילות הרפואית השוטפת. מהדוח עולה כי הגידול בעודפים של מאוחדת ולאומית הושפע גם מהכנסות הקשורות לעסקת מדיקה, ואילו בכללית נכללת השפעה משמעותית של פעילות בתי החולים שבבעלותה. לפיכך, לא ניתן להסיק מהתוצאות הכספיות בלבד איזו קופה מעניקה שירות רפואי איכותי או יעיל יותר למבוטחיה.
הגירעון הכבד בבתי החולים של כללית
אחד הנתונים המשמעותיים בדוח נוגע למצבם הכספי של בתי החולים של שירותי בריאות כללית. למרות השיפור שנרשם בשנת 2025, בתי החולים של הקופה סיימו את השנה בגירעון של כ־2.83 מיליארד שקלים, לעומת כ-3.22 מיליארד שקלים בשנת 2024. מדובר בצמצום של כ-387 מיליון שקלים בגירעון בתי החולים בתוך שנה. יש לציין כי כללית נמצאת במבנה ארגוני שונה מיתר קופות החולים, משום שהיא גם מבטחת וגם מפעילה 14 בתי חולים. לכן, בהשוואת התוצאות הכספיות בין הקופות יש להביא בחשבון את פעילות בתי החולים שבבעלותה. לפי הדוח, השיפור בתוצאות בתי החולים נבע בין היתר מירידה בהוצאות בתחומים מסוימים, מגידול בהכנסות ומתמיכות נוספות. במקביל, נרשם גידול בהוצאות הפיתוח, בין היתר בתחומי המחשוב, הציוד והמבנים. נתונים אלה מדגישים את האתגרים הכרוכים במימון ובהפעלת מערך בתי חולים רחב, לצד הצורך בשמירה על יציבותו הכלכלית לאורך זמן.
ההוצאות ממשיכות לעלות: 43% מהוצאות הקופות על אשפוז
לצד השיפור בתוצאות הכספיות, הדוח מצביע גם על עלייה מתמשכת בהוצאות מערכת הבריאות. בשנת 2025 נרשם גידול ריאלי של כ-3.5% בהוצאות האשפוז, וחלקן בכלל הוצאות קופות החולים הגיע לכ-43%, לעומת 42.1% בשנת 2024. במקביל, עלות סל שירותי הבריאות עלתה לכ־80.6 מיליארד שקלים, גידול של כ-6.2% לעומת השנה הקודמת. ההתייקרות נובעת בין היתר מעדכון מדד יוקר הבריאות, מגידול האוכלוסייה ומהרחבת הסל בטכנולוגיות רפואיות חדשות. נתונים אלה ממחישים את האתגר הכלכלי שעומד בפני מערכת הבריאות: הצורך לממן שירותים רפואיים לאוכלוסייה גדלה, לצד התייקרות כוח האדם, האשפוז והטכנולוגיות הרפואיות.
האם הציבור משלם פחות על שירותי הבריאות?
משרד הבריאות מצביע בדוח גם על ירידה בחלקן של ההשתתפויות העצמיות של המבוטחים במימון סל הבריאות. לפני כעשור עמד שיעור המימון מהשתתפויות המבוטחים על כ-6.8% מעלות הסל, לעומת 5.56% בשנת 2024 ו-5.48% בשנת 2025. הנתון משקף ירידה בחלק היחסי של השתתפויות המבוטחים במימון הסל, אך אין משמעותו בהכרח שכל מבוטח משלם כיום פחות כסף בפועל. כדי לקבוע אם הנטל הכלכלי על משפחות בישראל אכן פחת, יש לבחון גם את השינוי בסכומי ההשתתפות העצמית, את היקף השימוש בשירותים ואת ההוצאות שהמבוטחים נדרשים לשלם מכיסם.
השאלה שנותרה פתוחה: מה מקבלים המבוטחים?
למרות הנתונים הכספיים המעודדים, הדוח אינו מספק תמונה מלאה על איכות השירות הרפואי שהציבור מקבל. כך למשל, מהנתונים הכספיים לבדם לא ניתן להסיק אם זמני ההמתנה לרופאים מקצועיים התקצרו, אם זמינות התורים השתפרה, או אם הצטמצמו הפערים בין המרכז לפריפריה. השאלות הללו חשובות במיוחד על רקע העלייה בצורכי מערכת הבריאות והגידול בהוצאותיה. למעשה, גם משרד הבריאות עצמו מזהיר בדוח כי העדכונים שבוצעו במימון סל הבריאות עדיין אינם משקפים באופן מלא את העלייה בהוצאות ואת הגידול הצפוי בצריכת שירותי הבריאות ובתחלואה. מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, התייחס לממצאים וציין כי הדוח מעיד על מגמה מעודדת של ייצוב פיננסי וצמצום ניכר בגירעון הקופות. עם זאת, הוא הדגיש את הצורך להמשיך ולבחון את התאמת התקציב והתמיכות לאתגרים הדמוגרפיים ולגידול בתחלואה. בסופו של דבר, דוח 2025 מציג שיפור כלכלי ממשי בתוצאות קופות החולים, אך גם חושף את התלות המתמשכת שלהן בתמיכות ממשלתיות ואת העלויות הכבדות של מערכת הבריאות.
