היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, פרופ' אביחי מנדלבליט, צפוי להעיד היום (ראשון) במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ולהשיב לשאלות סנגוריו בנוגע להתנהלות החקירות בתיקי האלפים. לקראת עלייתו לדוכן העדים, זהו הזמן להיזכר באמירות ובהתבטאויות הבולטות שהשמיע לאורך השנים – החל בדיונים פנימיים סגורים עם בכירי המשטרה והפרקליטות, דרך הקלטות סודיות שהודלפו, וכלה בהצהרות פומביות דרמטיות סביב ניהול התיקים נגד ראש הממשלה.
אחת האמירות המרכזיות והטעונות ביותר שעשויות לעמוד במוקד העדות נאמרה בישיבה פנימית שהתקיימה ב-17 ביולי 2016, בהשתתפות צמרת המשטרה והפרקליטות. פרוטוקול הדיון, שחלקים ממנו הותרו לפרסום בפברואר 2026, מתעד את הסתייגויותיו הקשות של מנדלבליט מהדרך שבה החוקרים הרחיבו את גבולות הגזרה של החקירה נגד נתניהו. באותה ישיבה ביקש מנדלבליט להזכיר לחוקרים בדיוק מהם הנושאים המדויקים שהתיר לבדוק: תיק 2000, חשדות הקשורים למימון בחירות 2009, ופרשת קבלת מתנות בהיקפים חריגים שכונתה בדיונים "הקרחון".

החוקר, הפרוטוקולים והאישורים: כל המוקשים שמחכים למנדלבליט
מנדלבליט מתח ביקורת ישירה על התנהלותם ואמר להם בחדות: "אתם עכשיו מתחילים בדיקה אחרת לגמרי, בדיוק על דברים שלא אישרתי". הוא הדגיש כי הורה להתמקד אך ורק בשלושת הנושאים שהגדיר מראש, בעוד שנושאים אחרים שעלו היו זניחים בהיקפם או שכבר חלה עליהם התיישנות.
באותו דיון דרמטי התייחס מנדלבליט גם לממצאים הקונקרטיים שהוצגו בפניו סביב סוגיית המתנות, והביע אכזבה ברורה מכך שהתשתית הראשונית לא סיפקה את הסחורה המצופה. לדבריו, "הנושא העיקרי – הקרחון – האם היה מפעל של כסף גדול, אנשי עסקים, אין פה את הבשר שחיפשתי, בשלב זה".

מנדלבליט ביקש לא להגיע לעדות במועד שזומן – זו תשובת ביהמ"ש
הוא התייחס ישירות לסיגרים ולשמפניה והבהיר כי אינו מוצא הצדקה אוטומטית לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש ממשלה מכהן על בסיס אירועים נקודתיים שהתרחשו שנים אחורה: "אני לא יודע אם על אריזת סיגרים מלפני 10 שנים אני אחקור אותו". הגם שהבהיר שאינו רואה בעין יפה קבלת טובות הנאה דוגמת חליפות או שמפניה, הוא הדגיש שאין בכך כדי להצדיק פתיחת תיק פלילי על מעשים שנעשו כעשור קודם לכן.
מנדלבליט פירט בישיבה כיצד התבסס בתחילה על מידע מודיעיני שהעביר סאני סנילביץ' – לשעבר יועצו של נתניהו – והקלטות שונות שהוצגו בפניו, ואף הפנה את החוקרים אל ארי הרו – ראש הסגל לשעבר בלשכת רה"מ – אך לדבריו, גם מאלה לא צמח המידע המשמעותי שקיוו למצוא. הוא ביקר את אופן תמלול ההקלטות שיצר מצג שווא, והכריז כי החשד הרחב התבבדה בשלב ההוא, כשהוא טובע את הביטוי "הקרחון קרס".

שבע שנים אחרי שהעמיד את נתניהו לדין: מנדלבליט יעיד במשפט
למרות זאת, הוא אישר לחפש ולהמשיך לבדוק את הימצאותו של אותו "קרחון" ומערכת רחבה של טובות הנאה. באותה נשימה, הפגין סמכותיות מוחלטת מול החוקרים ואמר: "יש לי מנדט שאני מחליט לגבי חקירות רוה"מ. אם טעיתי – קחו אותי לבג"ץ", כשהוא מבהיר שהוא שלם לגמרי עם החלטותיו.
חשיפת קטעים אלו מפרוטוקול 2016 יצרה חילוקי דעות משפטיים חריפים בין ההגנה לבין הפרקליטות. מצד אחד, סנגוריו של נתניהו טענו כי הדברים מוכיחים שהמשטרה פעלה על דעת עצמה והרחיבה את החקירות ללא היתר מפורש מהיועמ"ש.
מנגד, הפרקליטות הציגה לבית המשפט קטעים נוספים מתוך אותו פרוטוקול ממש, וטענה כי דבריו של מנדלבליט הוצאו מהקשרם החלקי. לשיטתה, הביקורת של מנדלבליט הופנתה אך ורק כלפי ניסיונות לפתוח אפיקי חקירה צדדיים בפרשה הקשורה באודליה כרמון, בעוד שאת בדיקת תיק המתנות הוא דרש במפורש "למצות ולבדוק לעומק", ולכן האישורים ניתנו כדין.
אחת ההקלטות המרעישות ביותר שחוללו סערה ציבורית ענקית התפרסמה באוקטובר 2020 מתוך שיחות שקיים מנדלבליט עם יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה. בהקלטות נשמע מנדלבליט תוקף בחריפות חסרת מעצורים את פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, על רקע עיכוב סגירת התיק נגדו בפרשת הרפז.
בשיחות זעק מנדלבליט בתסכול: "מה זה קשור למוניתי? מה זה קשור? מה אני צריך רישום משטרתי? על מה? מה זה השיטה הזו שמחזיקים בגרון בן אדם. כאילו, למה?". בהקלטה נוספת הטיח בוטות על ניצן: "אתה מבין שהמניאק הזה לא מחליט בתיק שלי? והוא עושה לי את זה בכוונה. אני לא יודע מה לעשות", ואף האשים את דינה זילבר ושי ניצן שפעלו נגדו בפרשה.
למרות שפרסום ההקלטות הוביל לגל טענות מצד גורמים פוליטיים על לחצים אפשריים שהופעלו על מנדלבליט מצד בכירי מערכת המשפט, הוא עצמו דחה זאת מכל וכל ועמד על כך שכל החלטותיו התקבלו אך ורק משיקולים ענייניים ומקצועיים, בעוד שניצן הכחיש שהפעיל לחץ פסול כלשהו.
ב-21 בנובמבר 2019 התייצב מנדלבליט מול המצלמות והוציא לפועל את ההחלטה הדרמטית ביותר בכהונתו – הגשת כתבי אישום פליליים נגד ראש הממשלה בתיקים 1000, 2000 ו-4000 בגין עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. בדברי הפתיחה שלו הצהיר: "זהו יום קשה ועצוב", והוסיף: "ראש הממשלה נתניהו הוא אדם עתיר זכויות. זכיתי לעבוד עימו ולעמוד על כישוריו הרבים ויכולותיו כרה"מ. את ההחלטה להגיש כתב אישום נגדו קיבלתי בלב כבד אמנם, אבל בלב שלם".
הוא הדגיש כי מדובר בהחלטה מתחייבת מתוקף שלטון החוק והראיות שנאספו – הכוללות לטענתו את קידום ענייניו של מילצ'ן בתיק 1000 – ולא במהלך פוליטי כלשהו, תוך שהוא מביע גיבוי מלא לצוות הפרקליטים שליווה אותו, ובראשם שי ניצן וליאת בן ארי. את ההודעה מסר בזמן שראש הממשלה היה בניו יורק וחתם על הסכמי אברהם ההסיטוריים.
לאורך תקופת הכהונה ולקראת השימועים, דחף מנדלבליט באופן עקבי את הטענות על קיומה של "הפיכה שלטונית" או "תפירת תיקים" מכוונת. באפריל 2019, באירוע של פרקליטות מחוז צפון, הצהיר בפומבי: "אין פה שום הטיה – לא לצד כזה ולא לצד אחר", והוסיף כי מדובר בניסיון פסול לערער את הלגיטימציה של מערכת אכיפת החוק. הוא אף ציין בהזדמנויות שונות כי במהלך כהונתו דחה תיקים אחרים נגד נתניהו ולא מצא בהם תשתית מספקת להעמדה לדין.
כיום, היועמ"ש לשעבר שחתם על כתבי האישום מתייצב בבית המשפט כעד הגנה מרכזי. הדיונים הצפויים להיפרש על פני שבעה ימי חקירת שתי וערב, תחילה מצד סנגורי נתניהו ולאחר מכן בחקירת הפרקליטות, יתמקדו בשאלה הקריטית: האם האישורים שניתנו למשטרה בעל פה וגובו בפרוטוקולים אכן עמדו בדרישות החוק, והאם חקירת רשויות האכיפה התנהלה בגבולות ההרשאה או שמא חרגה מהם. את המשמעות המשפטית הסופית של מכלול אמירות אלו ועדויות העבר יכריעו בסופו של דבר שופטי ההרכב.
