הערך "פרשת משפטים בושה" נמחק היום (חמישי) מוויקיפדיה העברית, לאחר הצבעת מחיקה בקרב עורכי האנציקלופדיה. הערך, שעסק בפרשה שעוררה בזמנו סערה ציבורית, נמחק לאחר הליך מחיקה שעורר בעצמו סערה ברשת, בעקבות חשיפת פעילותו של משתמש חדש בוויקיפדיה שפעל לקידום מחיקתו.
סערה ברשת: מי מנסה למחוק את פרשת "משפטים בושה" מוויקיפדיה?
כפי שפרסמנו ב-C14, בשבועות האחרונים נפתח בוויקיפדיה הליך רשמי למחיקת הערך. במהלך הדיונים התגלעה מחלוקת בין עורכים שסברו כי מדובר בפרשה בעלת חשיבות ציבורית המצדיקה ערך עצמאי, לבין אחרים שטענו כי הפרשה אינה עומדת ברף החשיבות האנציקלופדי.
במקביל, ברשתות החברתיות הופנה זרקור לפעילותו של משתמש אנונימי שהצטרף לוויקיפדיה זמן קצר לפני שפעל נגד הערך. לפי תיעוד שפורסם ברשת X על ידי המשתמש "חגי", החשבון נוצר בשעה 17:25, וכבר דקה לאחר מכן מחק 21,983 בתים מתוכן הערך. בהמשך פתח המשתמש דיון תחת הכותרת "איך מוחקים ערך שאינו חשוב מספיק?" ופעל לקידום מחיקתו.
שימו לב לדבר מעניין. בויקיפדיה יש ערך "פרשת משפטים בושה" (משפט מפורסם שעו"ד שירה שפיץ אמרה למנדלבליט ונעצרה). מתברר שיש יוזר בויקיפדיה שנוצר באופן זמני, אפילו אין לו שם. הוא עסק כל כולו במחיקת הערך ורק בזה, ויתכן שהוא גם מצליח, היום מתקיימת ההצבעה למחיקתו.
מצורפים בתמונות: הערך, הפעילות שלו, והמסקנה של chat gpt אחרי שסרק באופן מקיף את פעילותו.
מי לדעתכם עומד מאחורי היוזר הזה שכלכך חשוב לו, שהפרשה תמחק?
@shirasp1978
@BarashiKinneret— Hagy🇮🇱🐝🐝 (@hagayamir17) October 7, 2026
א
הפעילות עוררה תהיות ברשת סביב זהות המשתמש והמוטיבציה שלו, במיוחד לנוכח העיתוי וההתמקדות בערך. עם זאת, אין בשלב זה ראיה לכך שהמשתמש פעל בשליחות גורם מסוים, והטענות שעלו ברשת נותרו בגדר שאלות וספקולציות.
בסופו של ההליך התקבלה ההחלטה למחוק את הערך, והוא הוסר מוויקיפדיה. בדף ההפניה לערך מופיעה כעת הודעה שלפיה הדף נמחק בעקבות הצבעת מחיקה, וכן הפניה לדיון שהוביל להחלטה.
שתי מילים, חקירה משטרתית ופיצויים
תחילתה של הפרשה ב-22 בפברואר 2020, בשבת שבה נקראה בבתי הכנסת פרשת משפטים. עורכת הדין שירה שפיץ, תושבת פתח תקווה, חלפה בסמוך ליועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט, שהיה בדרכו לבית הכנסת, ואמרה לעברו את המילים "פרשת משפטים, בושה".
בעקבות האירוע עוכבה שפיץ בידי המשטרה ונלקחה לחקירה במהלך השבת, אף שהייתה אישה דתייה ושומרת שבת. היא נחקרה בחשד להטרדת עובד ציבור, ונפתח נגדה תיק פלילי שנותר פתוח במשך חודשים ארוכים. רק לאחר שהפרשה נחשפה בתקשורת באוקטובר 2020, נסגר התיק מחוסר אשמה.
"פרשת משפטים – בושה": העיתוי המדויק של חשיפת מסמכי מנדלבליט
המקרה עורר ביקורת ציבורית נרחבת על התנהלות רשויות האכיפה ועל הפגיעה בחופש הביטוי. גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, רז נזרי, הבהיר כי החקירה לא הייתה צריכה להתקיים.
פרשת משפטים בושה: האישה שנעצרה בהוראת מנדלבליט מסירה כפפות
בהמשך הגישה שפיץ תביעה נגד המשטרה והפרקליטות, ובמרץ 2023 פורסם כי נפסק לטובתה פיצוי בסך 70 אלף שקלים. במסגרת ההליך התברר כי מנדלבליט עצמו לא ידע על עיכובה ולא הורה לעצור אותה, וכי האחריות להתנהלות הלקויה הייתה של גורמי המשטרה.
לא רק מעצר: הסמל שנולד מהפרשה
החשיבות הציבורית של פרשת "משפטים בושה" אינה נוגעת רק לנסיבות חקירתה של שפיץ. עבור מבקרי מערכת המשפט, המקרה הפך לסמל של פערי הכוחות בין האזרח לרשויות האכיפה, ושל החשש כי ביקורת לגיטימית כלפי בעלי תפקידים בכירים עלולה להוביל להפעלת סמכויות משטרתיות בלתי מידתיות.
העובדה ששפיץ נלקחה לחקירה בשבת, בעקבות אמירה קצרה שלא כללה איום, הפכה את האירוע לטעון במיוחד. הביטוי "פרשת משפטים בושה" המשיך להופיע לאורך השנים במחאות ובביקורת על מערכת המשפט, בעיקר בקרב מתנגדיה.
