קצין המשטרה צחי בן חמו העיד היום (חמישי) במשפט נתניהו כי התריע בפני מפקדו, יואב תלם, על ההחלטה שלא לחקור באזהרה את אילן ישועה, מעדי התביעה המרכזיים בתיק 4000. כשביקש לדעת כיצד ניתן יהיה להצדיק את ההחלטה בבית המשפט, קיבל מתלם, על פי עדותו, תשובה מפתיעה: "זה לא יגיע למשפט".
הרגע שהוציא את איתן כבל מהכלים במשפט נתניהו: "בחייאת דינאק"
בן חמו, שהיה מעורב בין היתר בחקירת ניר חפץ בתיק 1270 ובחקירת החשד להטרדתו של עד המדינה שלמה פילבר, נשאל בחקירתו הנגדית בידי סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, על המגעים שנוהלו עם ישועה בנוגע לאפשרות שיהפוך לעד מדינה, ועל ההחלטה שלא לחקור אותו באזהרה.
מנדלבליט ביקש לא להגיע לעדות במועד שזומן – זו תשובת ביהמ"ש
חקירה באזהרה נערכת כאשר אדם נחקר כחשוד בביצוע עבירה, ובמסגרתה עליו לקבל הסבר על החשדות נגדו ועל זכויותיו. בן חמו סיפר כי סבר שיש לחקור את ישועה בדרך זו, ואף העלה את הנושא בפני תלם, שכיהן אז כראש זרוע החקירות ביחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית.
"אני אמרתי שאם רוצים להמשיך איתו קדימה, צריך להזהיר אותו וצריך להביא ראיות סיוע", העיד בן חמו, והסביר כי חשש מהקושי להסתמך על הדברים שמסר ישועה ומהאפשרות שהחוקרים יידרשו להסביר בבית המשפט מדוע לא נחקר כחשוד, כשנשאל מה השיב לו תלם, ענה: "זה לא יגיע למשפט".
השאלות הקשות שעולות מעדות ערן קמין במשפט נתניהו
עו"ד חדד ביקש לברר מדוע לא נחקר ישועה באזהרה, והדגיש כי כאשר מתעורר חשד נגד אדם, האזהרה נועדה להבטיח את זכויותיו, ובהן הזכות להיוועץ בעורך דין. בהקשר זה הזכיר את ניר חפץ, שנחקר באזהרה גם לאחר שחתם על הסכם עד מדינה.
כשנשאל אם נתקל בעבר במקרה דומה, השיב בן חמו: "אני לא זוכר עוד מקרה כזה". בהמשך אישר כי פנה בנושא לתלם, שהיה מפקדו.
בשלב זה התערב השופט משה בר-עם ושאל את בן חמו אם לא היה חשוב לו להבין מדוע התקבלה החלטה שנראית לכאורה חריגה, והחוקר השיב: "אדוני, אני שאלתי. נאמר לי שיש אישור של היועץ".
מנגד, בפרקליטות דוחים את הדברים ואת המשמעות שמייחסת להם ההגנה. לטענת התביעה, בן חמו טעה בהבנת הדברים בזמן אמת, והוא טועה גם בעדותו הנוכחית. בפרקליטות מדגישים כי מעולם לא ניתנה לישועה הבטחה כלשהי, כי הוא לא קיבל מעמד של עד מדינה וכי מעמדו לא השתנה במהלך החקירה.
