דלג לתוכן הראשי
צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

התרגיל נחשף: כך לכאורה עקפו החוקרים את הוראת מנדלבליט

אפרת ברינר
אפרת ברינר

במהלך עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט הוצגה הנחיה מפורשת שלא לשאול עדים על עניינו של ראש המוסד לשעבר יוסי כהן • למרות זאת, עורך הדין עמית חדד הציג דוחות חקירה שבהם הופיע שמו של כהן בהקשר לביקוריו בדירת ג'יימס פאקר במלון רויאל ביץ' • חדד טען כי המשטרה פיצלה הודעות והשמיטה פרטים בניגוד להנחיות, ואילו מנדלבליט השיב: "לא אישרתי דבר כזה"


מסמכים שהוצגו היום (ראשון) בבית המשפט המחוזי בירושלים העלו שאלות חדשות על אופן התנהלות המשטרה בראשית חקירת תיק 1,000. סנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עורך הדין עמית חדד, עימת את היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט עם הנחיה מפורשת שלא לחקור בעניינו של ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, והציג דוחות משטרתיים שבהם נכללו פרטים על ביקוריו בדירת איש העסקים ג'יימס פאקר במלון רויאל ביץ' בתל אביב. חדד טען כי החוקרים פעלו בניגוד לאישור ואף הציג הבדלים בין הודעות שנגבו מאותו אדם, ואילו מנדלבליט השיב כי אינו זוכר שהמשטרה פעלה בניגוד להנחייתו.

מנדלבליט בבית המשפט, ארכיון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

במרכז העימות עמדה התכתבות שבה הופיעה הוראה חד־משמעית בנוגע לחקירת עניינו של יוסי כהן. במסמך שהציג חדד נכתב: "אני מבקש שיובהר לחוקרים באופן חד משמעי, שאין מקום לשאול איש בחקירה על נושא י.כ.". חדד ביקש ממנדלבליט לאשר כי ההנחיה נועדה למנוע מהחוקרים לעסוק בנושא זה.

"הופתעתי": אפילו שי ניצן לא ציפה לתוכנית החוקרים בתיקי רה"מ

לפני 27 דקותאפרת ברינר

מנדלבליט השיב כי הוא זוכר באופן כללי שלא אישר לפתח חקירה בעניינו של כהן: "אני זוכר שאמרתי לא לחקור אותו", אמר בתחילה, ובהמשך דייק כי הכוונה הייתה שלא לחקור בעניינו. כאשר נשאל אם ידע שהחוקרים פעלו אחרת, השיב: "אני בוודאי לא יודע, לא זוכר שעשו הפוך".

מנדלבליט בבית המשפט, ארכיון | צילום: אבשלום ששון, פלאש 90

בהמשך הציג חדד דוח פעולה המתייחס למידע שנמסר לחוקרים על ידי ולרי סימוב, עובד במלון רויאל ביץ' בתל אביב. בדוח נכתב כי לפי דבריו של סימוב, ראש המוסד יוסי כהן הגיע לדירה בתדירות גבוהה במהלך 6 החודשים שקדמו לגביית המידע, וכי כהן הגיע כשהוא מלווה במאבטחים שלעיתים נשארו ברכב בחניית המלון. חדד ביקש להדגיש כי המידע נאסף במסגרת בדיקת השימוש בדירת פאקר, אף שהייתה הנחיה מפורשת שלא לחקור בנושא הקשור לכהן, ומנדלבליט נשאל אם הכיר את הדוח והשיב בשלילה.

השופטת נותרה המומה: החוקר הודה שפעל ללא אישור בתיק 1000

לפני 32 דקותאפרת ברינר

בהמשך הציג חדד הודעות נוספות שנגבו מסימוב, והצביע על הבדל בין התשובות שנרשמו: באחת ההודעות, כאשר נשאל מי מבקר בדירה, הופיעו שמותיהם של הדס ויונתן, יאיר נתניהו ויוסי כהן, ולעומת זאת, בהודעה אחרת שהציג חדד נכתב כי סימוב אינו מכיר אנשים נוספים שמגיעים לדירה, מבלי ששמו של כהן הופיע באותו קטע.

ארכיון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

חדד טען כי מדובר בפיצול מכוון של ההודעות ובניסיון להשמיט פרטים הנוגעים לראש המוסד, חרף ההנחיה שלא לעסוק בנושא. מנדלבליט נשאל אם אישר פעולה כזו והשיב כי אינו זוכר דבר מסוג זה, וכאשר חדד שאל אם אישר ליצור הודעות כוזבות או למחוק דברים מהודעה, השיב מנדלבליט: "לא אישרתי דבר כזה" – דברים שנאמרו בתגובה לטענות שהציג הסנגור, ולא כקביעה שיפוטית שלפיה ההודעות זויפו.

10 שנים במגירה: המסמך בו מנדלבליט מודה שלא זיהה חשד לשוחד

לפני 3 שעותאפרת ברינר

בשלב זה התערב השופט משה בר-עם ושאל את חדד מדוע העיסוק בעניינו של יוסי כהן רלוונטי למחלוקת הנדונה. חדד השיב כי מטרתו להראות מה אירע כאשר מנדלבליט הורה שלא לחקור נושא מסוים, והסביר כי ההגנה מבקשת להוכיח שהחוקרים לא הסתפקו בפעולות שאושרו להם, אלא ניסו לקדם כיווני חקירה נוספים גם כאשר נתקלו בהתנגדות מצד היועץ המשפטי לממשלה, וזאת במטרה להגיע בשלב מאוחר יותר למנדלבליט עם חומר שכבר נאסף כדי להצדיק את הרחבת החקירה.

עדות מנדלבליט בבית המשפט | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

חדד הציג התכתבות נוספת מ-5 באוקטובר 2016, שעסקה בחקירות המתוכננות של הדס קליין ויונתן חסון. מהמסמך עלה כי ההנחיה שלא לעסוק בעניינו של יוסי כהן הייתה רלוונטית במיוחד לקראת גביית העדויות מהם, וכי הוחלט לקיים ישיבה נפרדת לפני שתתקבל החלטה בנושא.

חדד שאל את מנדלבליט אם ישיבה כזו אכן התקיימה, והעד השיב: "האמת שאני לא זוכר". הסנגור טען כי לא נערכה ישיבה כזו, וביקש להראות שהאיסור נותר בתוקף גם כאשר המשטרה המשיכה בגביית העדויות. מנדלבליט חזר והבהיר כי אינו זוכר את הפרטים המדויקים של ההתכתבויות מלפני כ-10 שנים, אך אישר כי הוא זוכר באופן כללי שלא התיר לפתח חקירה בעניינו של כהן.

ארכיון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

המסמכים שהציג חדד נועדו לבסס את טענת ההגנה שלפיה המשטרה לא פעלה בהתאם למגבלות שהטיל עליה היועץ המשפטי לממשלה, ואף אספה ותיעדה מידע בנושא שנאסר עליה במפורש לבדוק. מבחינת קו ההגנה, הדוגמה של יוסי כהן משמשת כהוכחה שיטתית לכך שכאשר מנדלבליט הציב גבולות או אסר על כיווני חקירה, החוקרים המשיכו לבדוק אותם מאחורי הקלעים ואף ערכו הודעות באופן מפוצל – דפוס פעולה שלשיטת ההגנה חזר על עצמו גם בתיק 1,000 ובכך מערער על תקינות הליכי החקירה ועל הטענה כי החקירה התנהלה תחת פיקוח הדוק.