המחאה של תלמידי התיכון בצרפת נמשכת זה היום החמישי ומתפשטת ברחבי המדינה, כשברקע קריאות "מקרון תתפטר", הנפת דגלי פלשתין ועימותים עם כוחות הביטחון. בפריז מנסים שוטרים לפזר את המוני הצעירים שהתאספו ברחובות, בעוד המהומות וההצתות דווחו גם במרסיי ובשטרסבורג.
נזכיר כי המחאה, שהחלה באמצע ספטמבר באזור פריז סביב תנאי הלימוד במערכת החינוך, התרחבה במהירות לעשרות ערים ברחבי צרפת. התלמידים מוחים בין היתר על מחסור במורים, כיתות צפופות, מבני בתי ספר במצב ירוד, עומס במערכת השעות ותנאי לימוד ירודים.
"יצאה משליטה": המחאה האלימה שמקרון לא מצליח להוריד מהרחובות
בתוך ימים ספורים הפכה המחאה לגל ארצי, כאשר לצד ההפגנות השקטות נרשמו גם אירועים אלימים במיוחד. מפגינים הציתו פחי אשפה וחפצים ברחובות, השליכו חפצים לעבר שוטרים והקימו מחסומים סביב מוסדות חינוך. המשטרה מצידה, השתמשה בגז מדמיע ובאמצעים לפיזור הפגנות בכמה מוקדים.
טראמפ: "זה לא קשור לבתי הספר"
גם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התייחס למהומות. בפוסט שפרסם ברשת Truth Social כתב טראמפ: "מה שקורה בצרפת הוא לא פחות מהגירה המונית שיצאה משליטה". לדבריו, "זה לא קשור לבתי הספר, אלא לכך שהאסלאם רוצה להשתלט על מדינה שהייתה פעם גדולה".
היקף המחאה גדל משמעותית
לפי דיווחי הרשויות, מאות בתי ספר נסגרו או שובשו, ובימים האחרונים הצטרפו להפגנות תלמידים, מורים והורים. נכון להיום, דווח על יותר מ-6,100 מעצרים מאז תחילת ההסלמה, רובם של קטינים, ועל מאות פצועים בקרב תלמידים, אנשי צוות וכוחות הביטחון.
צרפת מאבדת שליטה: אש בפריז, גז ברחובות ו"יום זעם" בפתח
אחד האירועים הקשים בפרשה התרחש כאשר תלמיד בן 15 איבד אתמול את ידו במהלך העימותים עם כוחות הביטחון. בעקבות האירוע נפתחו חקירות של הגוף המפקח על המשטרה הצרפתית, לצד בדיקות נוספות בנוגע להתנהלות השוטרים במהלך פיזור ההפגנות.
לצד הדרישות הנוגעות למערכת החינוך, המחאה מקבלת גם ממד פוליטי מובהק. המפגינים משמיעים קריאות נגד הנשיא עמנואל מקרון, ובחלק מההפגנות נראו דגלי פלשתין. מפלגת השמאל הרדיקלי "צרפת הבלתי כנועה" אף הביעה תמיכה במחאה, בעוד הממשלה האשימה את אותם גורמים פוליטיים בניסיון ללבות את העימותים.
היקף המחאה זוכה גם להשוואות היסטוריות בצרפת. חברת הפרלמנט קלמנס גוטה, ממפלגת "צרפת הבלתי כנועה", תיארה את גל המחאה כתנועת צעירים בהיקף שלא נראה מאז מחאות הסטודנטים של 1968. גם ז'אן-לוק מלנשון הגדיר אותה כ"תנועת הנוער החזקה ביותר" מאז 1968.
במקביל, ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו מנסה להרגיע את הרוחות וקרא למחאה להישאר בדרכי שלום, תוך התחייבות להתמודד עם דרישות התלמידים בנוגע לתנאי הלימוד, למחסור בכוח אדם ולמצבם של מוסדות החינוך. הממשלה נדרשת לעשות זאת בזמן שהיא מתמודדת גם עם לחצים תקציביים לקראת תקציב 2027.
כאמור, המחאה, שהחלה כמאבק של תלמידים על תנאי החינוך, הפכה בתוך שבועות למשבר לאומי שמעמיד את ממשלת צרפת מול שילוב של מחאה חברתית, עימותים אלימים ומתיחות פוליטית גוברת.
