ראש השב"כ דוד זיני קיבל לידיו את רשימת השמות המלאה של אנשי הארגון לשעבר שהתנגדו למינויו, כאשר בכך מסתיים מאבק שנמשך חודשים ארוכים, שבו עשרות עותרים בחרו להסתיר את זהותם מאחורי ראשי תיבות גם מפני העומד בראש הארגון. הסוגייה, שהגיעה עד למפתנו של בית המשפט העליון וגררה דיונים מתוחים והצעות פשרה של שופטי בג"ץ, הוכרעה לבסוף לאחר שזיני סירב להתפשר, וחייבה את יתר העותרים לחשוף את זהותם בפניו, כך פרסם היום (שלישי) ינון מגל.
השתלשלות העניינים החלה עם החלטת הממשלה 30 בספטמבר 2025 למנות את דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ, מינוי שנכנס לתוקף ב-5 באוקטובר. מיד עם הודעת המינוי, הוגשו לבג"ץ שבע עתירות נגדו שאוחדו לדיון אחד. אחת הבולטות שבהן הוגשה על ידי ראשי השב"כ לשעבר – נדב ארגמן, עמי אילון וכרמי גילון – יחד עם 186 עובדים ומנהלים לשעבר בשירות. זאת, בנוסף להתנגדות שהוגשה עוד קודם לכן לוועדה המייעצת למינויים בכירים מצד בכירים לשעבר.
בג"ץ איבד סבלנות: אנשי השב"כ נגד זיני ביקשו דחייה נוספת
במסגרת ההליכים התעוררה מחלוקת תקדימית: חלק מהעותרים סירבו להופיע בשמותיהם המלאים והסתפקו בראשי תיבות. בעוד שזהותם הוגנה מפני פרסום ציבורי בשל רגישות תפקידם בעבר, דוד זיני – כמשיב רשמי בעתירה וכמי שמכהן כראש הארגון בפועל – דרש לדעת מי הם האנשים הפועלים משפטית נגדו מתוך שורות הארגון.
הסוגיה הפכה למאבק משפטי נפרד. בפסק הדין המקורי שדחה את העתירות נגד המינוי, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, התייחס לנושא וקבע כי אין בנמצא מקור משפטי המאפשר לעותרים להסתיר את זהותם מהעומד בראש הארגון. סולברג הבהיר חד-משמעית כי "עתירה לבית משפט זה אינה עצומה שניתן לחתום עליה בעילום-שם".
לא מקיימים – ומקבלים ארכה: החלטת בג"ץ בפרשת זיני
למרות קביעה זו, שופטי העליון ניסו למנוע עימות חזיתי נוסף בתוך קהילת הביטחון, והציעו לזיני לשקול לוותר על דרישתו כדי לסייע ביישור ההדורים. אולם, זיני דחה את ההצעה. בסוף אפריל, למרות שכבר כיהן בתפקידו במשך יותר מחצי שנה, פנה שוב לנציגי העותרים בדרישה לקבל את הרשימה המלאה.
משסורב, הסלים את המאבק והגיש לבית המשפט העליון בקשה רשמית לפי פקודת ביזיון בית המשפט בטענה שהעותרים מפרים את החלטת בית המשפט. לקראת ההכרעה בבקשה זו התברר כי 119 עותרים כבר הזדהו בפניו, אך 67 אנשי שב"כ לשעבר המשיכו להופיע בראשי תיבות בלבד.
ה"עצה" של יצחק עמית לדוד זיני – והזעם ברשת: "מאפיונר"
בשלב מתקדם זה, זימנו שופטי העליון דיון נוסף בניסיון אחרון להגיע לפשרה. נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, יחד עם המשנה לנשיא נעם סולברג, חזרו וביקשו מזיני לשקול לסגת מדרישתו לגבי 67 העותרים שנותרו חסויים. זיני עמד בתוקף על עמדתו, בדרישה לדעת בדיוק מי הם האנשים שהצטרפו להליך משפטי שנועד לבלום את כהונתו.
ב-3 בספטמבר ניתנה ההכרעה הרשמית של הרכב השופטים – שכלל את הנשיא יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופט דוד מינץ. בג"ץ קבע כי מאחר שזיני עומד על זכותו החוקית והעניינית לקבל את הרשימה, על העותרים לחשוף בפניו את שמותיהם המלאים בתוך שבעה ימים. יחד עם זאת, בית המשפט נמנע מלקבוע כי התנהלותם עד לאותו רגע היוותה ביזיון בית המשפט, ובכך יצר הנחיה אופרטיבית חדשה וברורה לפיה חובה למסור את מלוא השמות.
כעת, עם קבלת הרשימה המלאה בלשכת ראש השב"כ, הושלם המהלך המרכזי שעליו התעקש זיני במשך חודשים ארוכים. עם זאת, חשוב להדגיש כי מסירת השמות לראש הארגון אינה הופכת אותם למותרים בפרסום לציבור הרחב. המחלוקת המשפטית נגעה אך ורק לזכותו של זיני כמשיב בעתירה לדעת מי עתר נגדו, והבחנה קריטית זו בין חשיפה אישית בפני ראש השב"כ לבין חשיפה פומבית לציבור עמדה במרכז ההליך מתחילתו ועד סופו.
