אם מישהו חשב שכבר ראינו הכל בקמפיין השקרים נגד נתניהו, מגיעה תמיד תחתית חדשה. הספין התורן שמפיצים בימים האחרונים הוא לא פחות מהזיה: נתניהו, כך מספרים לנו ברצינות תהומית, טס עד לאיחוד האמירויות לא כדי לקדם בריתות, לא כדי לעסוק בביטחון, אלא כדי להתחנן בפני מוחמד בן זאיד שישקר עבורו. שיכחיש שהתריע בפניו לפני שבעה באוקטובר שעומד להיות טבח ברצועת עזה.
תקראו את זה שוב ותבינו עד כמה מגוחך הסיפור. לפי אותו קמפיין, ראש ממשלת ישראל הוא אדם כל כך כל יכול, שהוא יכול לגרום לאחד המנהיגים החזקים והעצמאיים במזרח התיכון, מנהיג מעצמה אזורית עם כבוד עצמי, עם מודיעין משלו ועם אינטרסים משלו, לשקר בשבילו בפני כל העולם. כאילו מוחמד בן זאיד הוא איזה דובר של הליכוד.
אחרי הביקור החשאי: בלשכת רה"מ מאשרים את הפגישה עם בן זאיד
הרי אם זה היה שקר, איזו סיבה בעולם יש למנהיג האמירויות לשתף איתו פעולה? האם הוא חייב משהו לנתניהו? האם הוא תלוי בו? ההפך הוא הנכון. אם היתה התרעה כזו, האינטרס של האמירויות היה להציג את עצמה כמי שידעה והתריעה. אבל המציאות פשוטה: לא היתה התרעה. לא היתה אזהרה על טבח. ולכן אין מה להכחיש. אבל כשאין סיפור, ממציאים סיפור על הכחשת הסיפור.
זו הרמה אליה ירדו. לא עוד ויכוח מדיני, לא עוד ביקורת על ניהול, אלא עלילת קונספירציה מביכה שכל ילד מבין שהיא מופרכת. אבל בקמפיין הנוכחי, ככל שהשקר גדול יותר, כך מפיצים אותו ביותר התלהבות.
לאחר הפגישה עם רה"מ: איחוד האמירויות בהתייחסות רשמית ראשונה
ואל תופתעו שהצטרף לחגיגה גם רונן בר עם האיום לתבוע דיבה את נתניהו. אותה תביעה שלא באה להגן על שמו הטוב, אלא להצטרף באופן רשמי לקמפיין. זה כבר לא ראש שב"כ לשעבר שמגן על הארגון, זה פוליטיקאי שמבין היטב מהו הקמפיין המרכזי של מתנגדי הממשלה בעת הזאת: למחזר שוב ושוב את שבעה באוקטובר כדי לפגוע בסיכוייו של ראש הממשלה בבחירות.
הם לא מדברים על העתיד, לא על ביטחון, לא על כלכלה, לא על איראן. יש להם רק קמפיין אחד – להפוך את נתניהו לאשם היחיד, בכל מחיר, גם במחיר של המצאת סיפורים על טיסות סודיות לאמירויות ובקשות הזויות ממנהיגים זרים.
שעה מאחורי דלתיים סגורות: מה ביקש נתניהו מנשיא האמירויות?
הציבור לא טיפש. הוא רואה את התיאום, הוא רואה את הניסיון הנואש, והוא מבין שהקמפיין הזה הוא לא ניסיון לחשוף אמת, אלא ניסיון נואש לקבור אותה.
