הטלטלה הפוליטית בישראל מהדהדת בימים אלה עד לקרן אפריקה. פחות מ-11 חודשים לאחר ההכרה הדיפלומטית ההיסטורית של ישראל בסומלילנד, המאמצים של ח"כ גדי איזנקוט להרכיב את הממשלה הבאה מעוררים דאגה עמוקה ותהיות אסטרטגיות בהרגייסה: האם הברית הצעירה תשרוד את סיום כהונתו האפשרי של בנימין נתניהו, והאם היא תצליח להבשיל לכדי שותפות אסטרטגית ארוכת טווח?.
ההכרה הישראלית בסומלילנד, שהוכרזה ב-26 בדצמבר 2025 בליווי הצהרה משותפת על כינון יחסים דיפלומטיים מלאים, הייתה פריצת דרך דרמטית. היא שמה קץ לעשרות שנים שבהן ריבונותה של סומלילנד נותרה ללא הכרה רשמית מצד מדינות החברות באו"ם. נתניהו ושר החוץ גדעון סער מילאו תפקיד מפתח בהנעת המהלך, שהוגדר כיריית פתיחה לשיתופי פעולה בחקלאות, בטכנולוגיה, בבריאות, בכלכלה ובביטחון. אולם כעת, לנוכח תוצאות הבחירות בישראל והענקת המנדט לאיזנקוט, ניצבת סומלילנד בפני מבחן דיפלומטי חדש.
היסטוריה בבית הנשיא: דגל סומלילנד יונף בירושלים
בסומלילנד מבינים היטב כי קיימת בעייתיות בהישענות על מנהיג יחיד. אף שההכרה נרשמה כהישג היסטורי תחת נתניהו, בהרגייסה מדגישים כי אין לזהות את ישראל אך ורק עם ראש הממשלה נתניהו, כשם שעל ישראל לא לראות בסומלילנד יוזמה של ממשל אחד בלבד. ההחלטה על כינון היחסים הייתה החלטה ריבונית של מדינת ישראל, והממשלה הנכנסת – תהא אשר תהא – תירש את המציאות הדיפלומטית הזו יחד עם האינטרסים הביטחוניים שהובילו אליה.
הטיעון המרכזי של סומלילנד להמשך הברית אינו פוליטי אלא גיאוגרפי ואסטרטגי. מפרץ עדן ומצרי באב אל-מנדב מהווים את אחד מצירי השיט הקריטיים ביותר בעולם, המחברים בין האוקיינוס ההודי לים האדום ולתעלת סואץ. מול איומי הטרור על חופש השיט המסחרי, חוסר היציבות האזורי והפעילות הצבאית של שלוחות איראן, שמירה על ביטחון המרחב הימי היא אינטרס כלכלי וביטחוני ראשון במעלה עבור ישראל. מיקומה של סומלילנד לאורך חופיו הדרומיים של נתיב זה, נמל ברברה ונגישותה לעומק היבשת האתיופית, מציעים לישראל הזדמנויות לוגיסטיות וביטחוניות שאינן משתנות עם חילופי שלטון בירושלים.
לראשונה: שגריר סומלילנד הנכנס מתקבל בבית הנשיא בירושלים
עם זאת, בהרגייסה מבינים כי הרקע הצבאי של איזנקוט וסדר העדיפויות השונה של ממשלת שמאל עשויים להביא לבחינה מחודשת של מדיניות החוץ, בפרט ביחס למדינות אפריקה ולבעלות ברית מערביות וערביות. בהיעדר הסכם קואליציוני שמגדיר את היחס לסומלילנד, האתגר של הרגייסה כעת הוא להעביר את היחסים ממישור ההצהרות למישור המוסדי והמעשי – חיזוק הקשרים הישירים מול משרד הביטחון, צה"ל, משרד החוץ, הכנסת וגופי המחקר והחקלאות.
מהלכים אלה כבר החלו להירקם: בספטמבר 2026 נפגש נשיא סומלילנד, עבדירחמן מוחמד עבדאללהי (אירו), עם שגריר ישראל באו"ם דני דנון, ודן עמו בביטחון ימי, ביציבות אזורית ובשיתופי פעולה כלכליים. בסופו של דבר, ההכרה הישראלית הוכיחה כי מדינה עצמאית מוכנה לקיים יחסים רשמיים עם סומלילנד חרף התנגדותה הנחרצת של סומליה וחרף ההיסוס של האיחוד האפריקאי. המבחן האמיתי כעת איננו האם נתניהו יישאר בתפקידו, אלא האם הברית עם סומלילנד תבשיל לכדי נכס אסטרטגי ישראלי קבוע – המסוגל לעמוד בחילופי שלטון דמוקרטיים ובטלטלות הפוליטיקה הישראלית.
