אם קיבלתם בעבר כסף מחברת הביטוח באיחור, יכול להיות שהסכום שקיבלתם לא היה הסכום המלא שהגיע לכם. הסיבה: במקרים מסוימים, כאשר חברת הביטוח מתעכבת בתשלום, החוק מאפשר למבוטח לקבל גם ריבית. עכשיו, אחרי יותר מעשור של הליכים משפטיים, הוגש לבית המשפט הסדר פשרה שעשוי להחזיר למבוטחים עשרות מיליוני שקלים.
הבקשה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו במסגרת תביעה ייצוגית שהחלה בשנת 2013 נגד הראל וחברות ביטוח נוספות. במסגרת ההסדר שהוגש כעת, הראל צפויה לשלם 78.3 מיליון שקל למבוטחים, מוטבים וצדדים שלישיים שקיבלו ממנה תגמולי ביטוח בלי הריבית שנדרשה לפי החוק. חשוב להדגיש: מדובר בהסדר שהוגש לאישור בית המשפט, והוא עדיין לא סופי.
ההליך נוהל באמצעות עורכי הדין מיכאל בך חן לדרמן ממשרד בך, לדרמן ושות'. לאחר שנים של דיונים משפטיים, המחלוקת עברה גם להליך גישור ממושך.
אז על מה בעצם היה הוויכוח? השאלה המרכזית הייתה פשוטה: ממתי מתחילים לספור את 30 הימים שבהם חברת הביטוח אמורה לשלם את הכסף? החוק קובע כי כאשר תגמולי הביטוח לא משולמים בתוך 30 ימים ממועד מסירת התביעה, עשויה לקום למבוטח זכאות לריבית.
חברות הביטוח טענו שהספירה צריכה להתחיל רק אחרי שהמבוטח העביר את כל המסמכים שנדרשו כדי לבדוק את התביעה. מנגד, עמדת התובעים הייתה שהשעון צריך להתחיל כבר ברגע שבו המבוטח פונה לראשונה לחברת הביטוח או לסוכן ומודיע שהוא מבקש לקבל את כספי הביטוח.
בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת התובעים בנושא, ובהמשך בית המשפט העליון דחה את בקשות חברות הביטוח לערער על ההחלטה. לאחר שנים של הליכים, הצדדים הגיעו כעת להסדר שמבקש לתת מענה גם למבוטחים שכבר קיבלו בעבר את כספי הביטוח וגם לאופן שבו יתנהלו תביעות בעתיד.
אז מי עשוי לקבל כסף?
לפי ההסדר, הקבוצה כוללת מבוטחים, מוטבים וצדדים שלישיים שקיבלו מהראל תגמולי ביטוח בין 16 במאי 2010 ועד למועד שבו הסדר הפשרה יקבל תוקף של פסק דין סופי ובמקרים שבהם לא שולמה להם הריבית שנדרשה לפי החוק.
לא כולם יקבלו את אותו הסכום. חלוקת 78.3 מיליון השקלים צפויה להיעשות לפי מנגנון חישוב שמתחשב, בין היתר, במשך הזמן שעבר מהרגע שבו המבוטח פנה לראשונה לחברת הביטוח ועד שקיבל את הכסף, וגם בגובה תגמולי הביטוח שקיבל. כלומר, עיכוב ארוך יותר וסכום ביטוח גבוה יותר עשויים להוביל לסכום פיצוי גבוה יותר.
ומה אם אי אפשר למצוא את המבוטח? לפי ההסדר, כספים שלא ניתן יהיה להעביר ישירות לזכאים, וכן סכומים של פחות מ-75 שקל, יועברו לקרן לניהול וחלוקת כספים שנפסקו בתובענות ייצוגיות.
אבל הכסף הוא לא השינוי היחיד. ההסדר כולל גם שינוי שאמור להשפיע על מבוטחים בעתיד: חברות הביטוח יצטרכו לפרסם בצורה ברורה יותר אילו מסמכים נדרשים כדי להתחיל את ספירת 30 הימים.
כך למשל, אמורה להתפרסם באתרי חברות הביטוח טבלה שתסביר, לפי סוג התביעה, מהו המידע הבסיסי שצריך להעביר. במקרה של רכב שנגנב, למשל, יידרשו פרטי האירוע וזיהוי הרכב. בתביעת אובדן כושר עבודה או נכות יידרשו פרטי התביעה ומסמך רפואי ראשוני או אישור מהמוסד לביטוח לאומי. בתביעה הנוגעת לניתוח או טיפול רפואי יידרש מסמך רפואי שמראה על הצורך בהליך.
המטרה היא למנוע מצב שבו מבוטח פונה לחברת הביטוח, מחכה חודשים לתשלום, ורק בהמשך מגלה שלטענת החברה חסר מסמך ולכן מבחינתה ספירת 30 הימים עדיין לא התחילה.
אם ההסדר יאושר, המבוטחים אמורים לקבל תמונה ברורה יותר של הרגע שבו מתחילים לספור את 30 הימים. אם החברה לא תשלם בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק, עשויה לקום למבוטח זכאות לריבית, בהתאם לתנאים הקבועים בדין.
לפי ההסדר, הצדדים מעריכים את התועלת הכוללת לציבור בכ-133.1 מיליון שקל. מתוך הסכום הזה, 78.3 מיליון שקל מיועדים לפיצוי בגין העבר, וכ-54.8 מיליון שקל נוספים מיוחסים לשינוי הצפוי באופן הטיפול בתביעות בעתיד.
גם שכר הטרחה והגמול לתובעים המייצגים נכללים בהסדר. הצדדים המליצו לבית המשפט על גמול של כ-3.25 מיליון שקל לתובעים המייצגים ועל שכר טרחה של כ-13 מיליון שקל לעורכי הדין, בתוספת מע"מ. לפי ההסדר, הסכומים האלה ישולמו על ידי הראל בנוסף לסכום הפיצוי למבוטחים.
כעת ההסדר מגיע לשלב הבא: בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו יצטרך לבחון אותו ולהחליט אם לאשר אותו. רק לאחר אישור ומתן תוקף של פסק דין סופי, ניתן יהיה לקבוע באופן סופי מי זכאי לכסף, כמה יקבל כל אחד ואיך הכספים יועברו.
