טכנולוגיה חדשה לטיפול באחת מהפרעות קצב הלב השכיחות ביותר נכנסה לשימוש בישראל: בבית החולים לניאדו בנתניה בוצעו ביום חמישי האחרון, שני טיפולים ראשונים באמצעות מערכת Volt PFA של חברת אבוט. על פי הודעת בית החולים, מדובר בשימוש הראשון בישראל בקטטר החדשני, המשלב בלון עם אנרגיה חשמלית ממוקדת לטיפול בפרפור פרוזדורים. הטכנולוגיה נועדה לבודד את האזורים בלב האחראים להתפתחות הפרעת הקצב, תוך צמצום הפגיעה ברקמות סמוכות.
שני המטופלים הראשונים סובלים ממחלות רקע מורכבות, ובהן סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב נוספות. אחד מהם סובל מפרפור פרוזדורים מתמיד, הנחשב למאתגר יותר לטיפול. לדברי בית החולים, שתי הפעולות הושלמו בהצלחה, ובמהלכן אומת בידוד הוורידים הריאתיים באמצעות מערכת מיפוי מתקדמת. עם זאת, כדי להעריך את הצלחת הטיפול לאורך זמן נדרש מעקב אחר המטופלים.
מהו פרפור פרוזדורים, ומדוע הוא מסוכן?
פרפור פרוזדורים הוא הפרעת קצב שבה הפעילות החשמלית בעליות הלב אינה סדירה, וגורמת לדופק מהיר או לא סדיר. חלק מהחולים סובלים מדפיקות לב, מקוצר נשימה, מעייפות ומסחרחורות, ואילו אצל אחרים ההפרעה מתרחשת ללא תסמינים מורגשים. מעבר לפגיעה באיכות החיים, פרפור פרוזדורים עלול להעלות את הסיכון להיווצרות קרישי דם ולשבץ מוחי. הטיפול במחלה כולל תרופות לשליטה בקצב הלב או להחזרת קצב תקין, ולעיתים גם תרופות נוגדות קרישה להפחתת הסיכון לשבץ. כאשר נדרש טיפול לשמירה על קצב לב תקין, אחת האפשרויות היא אבלציה – פעולה שבה הרופאים משתמשים בצנתר כדי לבודד חשמלית אזורים בלב המעורבים בהתפתחות הפרעת הקצב, בעיקר סביב פתחי הוורידים הריאתיים.
בלי חום ובלי קור: כך פועלת הטכנולוגיה החדשה
עד לפני מספר שנים, אבלציה בוצעה בעיקר באמצעות שתי שיטות: גלי רדיו, המחממים את רקמת הלב, או הקפאה באמצעות בלון המוצמד לרקמה. בשנים האחרונות נכנסה לשימוש טכנולוגיית PFA, המאפשרת לבצע את הפעולה באמצעות פולסים חשמליים קצרים ועוצמתיים. הפולסים יוצרים נקבים זעירים בקרומי התאים וגורמים להרס מבוקר של התאים באזור המטופל, ללא שימוש בחימום או בהקפאה.החידוש במערכת Volt PFA, שפיתחה חברת אבוט, הוא מבנה הקטטר: בלון המוקף בשמונה זרועות מתכתיות, שדרכן מועברת האנרגיה החשמלית לרקמה.
המבנה נועד לאפשר מגע יציב עם דופן הווריד הריאתי והעברה ממוקדת של האנרגיה. הקטטר משולב במערכת מיפוי תלת-ממדית, המספקת לרופא מידע על מיקומו ועל המגע עם הרקמה בזמן הפעולה. יתרון אפשרי נוסף של הטכנולוגיה הוא הפחתת הפגיעה ברקמות הסמוכות ללב, ובהן הוושט והעצבים המעורבים בפעולת הסרעפת. עם זאת, גם שיטה זו אינה נטולת סיכונים, ולא הוכח כי הקטטר החדש עדיף בכל המדדים על כלל הטיפולים הקיימים.
מה הראו המחקרים? יותר מ-84% ללא הישנות מתועדת
במחקר בינלאומי שפורסם ביוני 2026 בכתב העת הרפואי JACC: Clinical Electrophysiology, נבדקו תוצאות הטיפול באמצעות מערכת Volt PFA בקרב 320 מטופלים עם פרפור פרוזדורים התקפי או מתמיד. המשתתפים היו במעקב במשך שנה לאחר ביצוע הפעולה. נתון נוסף שפורסם במחקר קודם של המערכת הצביע על כך שרק 5.5% מתוך 146 המטופלים נזקקו לאבלציה חוזרת במהלך שנת המעקב. בקרב מטופלים שעברו פעולה חוזרת ונבדקו, 90% מהוורידים הריאתיים שנבחנו נותרו מבודדים חשמלית. למרות התוצאות המעודדות, המחקרים אינם מוכיחים שהקטטר החדש יעיל יותר מהקטטרים האחרים המצויים כיום בשימוש. במחקר המרכזי לא נכללה קבוצת השוואה שקיבלה טיפול במכשיר אחר, ולכן נדרשים מחקרים השוואתיים כדי לקבוע אם היתרונות האפשריים מתורגמים לשיפור בתוצאות הטיפול.
האם הטיפול החדש בטוח יותר?
אחד היתרונות האפשריים של הקטטר החדש נוגע לסיכון להמוליזה – פירוק כדוריות דם אדומות, תופעה שעלולה להופיע במהלך אבלציה באמצעות אנרגיית PFA, ובמקרים חמורים להוביל לפגיעה בכליות. במחקר הקליני של מערכת Volt לא דווחו מקרים של המוליזה בעלת ביטוי קליני או של פגיעה חריפה בכליות. כמו כן, לא דווחו פגיעות בוושט או שיתוק של עצב הסרעפת. עם זאת, התרחשו סיבוכים אחרים, ובהם שני מקרים של טמפונדה לבבית – הצטברות דם או נוזל סביב הלב העלולה לפגוע בתפקודו. הקטטר עשוי גם לאפשר ביצוע של הפעולה בטשטוש במקום בהרדמה כללית, בהתאם למצב המטופל ולהחלטת הצוות הרפואי. האפשרות להימנע מהרדמה כללית עשויה להיות משמעותית במיוחד עבור חלק מהחולים הסובלים ממחלות רקע.
שני המטופלים הראשונים בישראל
לדברי פרופ' משה סויסה, מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה בבית החולים לניאדו, הניסיון שצבר הצוות בשימוש בבלוני הקפאה ובמערכות PFA קודמות סייע בהטמעת הקטטר החדש. הוא ציין כי שתי הפעולות הראשונות היו קצרות והושלמו בהצלחה, וכי בידוד הוורידים הריאתיים אומת באמצעות מערכת המיפוי EnSite X. ד"ר פאביו קוז'ניץ, מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים, מסר: "הטיפול בחולים קרדיולוגיים בבית החולים לניאדו ממשיך להתקדם בצעדי ענק". לדבריו, לאחרונה נחנך בבית החולים חדר אלקטרופיזיולוגיה חדש, וכעת משולבות בו טכנולוגיות מתקדמות לטיפול בהפרעות קצב.
מערכת Volt PFA כבר קיבלה את אישור מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) בדצמבר 2025, לטיפול בחולים מתאימים עם פרפור פרוזדורים התקפי או מתמיד. הכנסתה לשימוש בלניאדו מרחיבה את אפשרויות הטיפול הקיימות בישראל, אך הצלחת הפעולות הראשונות תיבחן גם במעקב אחר המטופלים ובהערכת הישנות הפרעת הקצב לאורך זמן. חשוב להדגיש כי גם לאחר אבלציה מוצלחת, חלק מהמטופלים יידרשו להמשיך ליטול תרופות, ובכללן נוגדי קרישה. בהתאם להנחיות האירופיות, יש להמשיך בטיפול נוגד קרישה לפחות חודשיים לאחר אבלציה, ובהמשך לקבוע את נחיצותו על פי הסיכון האישי לשבץ – ולא רק על פי הצלחת הפעולה.
