טיפול חדש עשוי לשנות בעתיד את אופן הטיפול במושתלי כליה: נתונים חדשים שפורסמו אתמול (שלישי) והוצגו בכנס הבינלאומי להשתלות בסידני שבאוסטרליה מצביעים על תוצאות מעודדות לתרופה הניסיונית Tegoprubart. על פי הנתונים, מטופלים שקיבלו את התרופה שמרו על תפקוד גבוה יותר של הכליה המושתלת לאורך שנתיים, בהשוואה למטופלים שקיבלו את הטיפול המקובל. מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אף העניק לתרופה מעמד של מסלול פיתוח מואץ, שעשוי לזרז את הליכי פיתוחה ובחינתה..
האתגר: למנוע את דחיית הכליה בלי לפגוע בתפקודה
השתלת כליה מאפשרת לחולים רבים באי-ספיקת כליות להשתחרר מהתלות בדיאליזה ולשפר את איכות חייהם. אלא שגם לאחר השתלה מוצלחת, הגוף עלול לזהות את הכליה החדשה כגוף זר ולתקוף אותה. כדי למנוע דחייה, מושתלים נדרשים ליטול תרופות המדכאות את מערכת החיסון לאורך חייהם. אחת התרופות הנפוצות כיום היא טקרולימוס (Tacrolimus), המסייעת במניעת דחיית השתל, אך עלולה לגרום לתופעות לוואי, ובהן פגיעה בכליות, רעד והפרעות מטבוליות. לפיכך, אחת המטרות המרכזיות במחקר בתחום ההשתלות היא פיתוח טיפולים שיוכלו למנוע דחייה תוך צמצום תופעות הלוואי ושמירה על תפקוד הכליה לאורך זמן.
התרופה החדשה, שמפתחת חברת הביוטכנולוגיה האמריקאית Eledon Pharmaceuticals, היא נוגדן חד-שבטי החוסם את החלבון CD40L, המשתתף בהפעלת מערכת החיסון. החסימה נועדה לצמצם את התגובה החיסונית נגד האיבר המושתל. במסגרת המחקר ניתנת התרופה בעירוי תוך-ורידי מדי שלושה שבועות, לצד תרופות נוספות לדיכוי מערכת החיסון.
תוצאות המחקר: תפקוד כלייתי גבוה יותר גם לאחר שנתיים
במחקר שלב 2, השתתפו 127 מושתלי כליה שחולקו באקראי לשתי קבוצות טיפול. בהמשך נערך מחקר מעקב ארוך טווח בקרב מטופלים שהשלימו את שנת הטיפול הראשונה. עד למועד ניתוח הנתונים, 81 מטופלים השלימו מעקב של שנתיים. ממצא נוסף נוגע לדחיית הכליה המושתלת: לאחר ששת החודשים הראשונים מההשתלה לא דווחו מקרי דחייה חריפה חדשים שאומתו בביופסיה בקבוצת התרופה הניסיונית, לעומת שבעה מקרים בקבוצת הטיפול המקובל. עם זאת, הממצא אינו מעיד שלא התרחשו מקרי דחייה בקבוצת התרופה החדשה במהלך ששת החודשים הראשונים.
פחות תופעות לוואי, אך עדיין נדרשת זהירות
ממצאים שפורסמו מהמחקר הראשוני בנובמבר 2025 הצביעו גם על הבדלים בתופעות הלוואי. סוכרת חדשה לאחר ההשתלה התפתחה אצל כ-2% מהמטופלים שקיבלו את התרופה הניסיונית, לעומת כ-17% ממקבלי טקרולימוס. גם שיעורי הרעד היו נמוכים יותר בקבוצת הטיפול החדש. שיעור תופעות הלוואי החמורות הכולל היה דומה בשתי הקבוצות.
לצד הממצאים המעודדים, קיימות מגבלות משמעותיות. בניתוח הראשוני לאחר שנה לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית במדד המרכזי של תפקוד הכליה. כמו כן, שיעור הדחייה החריפה בכלל הביופסיות היה 20.6% בקבוצת התרופה הניסיונית, לעומת 14.1% בקבוצת הטקרולימוס. תוצאות המעקב המאוחרות מתייחסות רק למטופלים שהמשיכו למחקר ההארכה, ולכן נדרשים מחקרים נוספים כדי לקבוע את יעילות הטיפול ובטיחותו לאורך זמן.
מתי הטיפול החדש עשוי להיות זמין?
בעקבות הנתונים, ה-FDA העניק לתרופה מעמד של Fast Track, שנועד לקדם פיתוח ובחינה של טיפולים למחלות קשות שיש לגביהן צורך רפואי משמעותי. עם זאת, מדובר במסלול פיתוח מואץ ולא באישור לשיווק התרופה. חברת Eledon מתכננת להתחיל ברבעון האחרון של 2026 מחקר שלב 3 בינלאומי, בשם LEGACY, שצפוי לכלול כ-600 מושתלי כליה. המחקר יבחן אם הטיפול החדש אינו נופל ביעילותו מהטיפול המקובל במניעת דחייה חריפה, אובדן השתל ותמותה במהלך השנה הראשונה שלאחר ההשתלה.
אם התוצאות יאוששו במחקר רחב ההיקף, התרופה עשויה להרחיב בעתיד את אפשרויות הטיפול במושתלי כליה. בשלב זה היא עדיין ניסיונית, וטרם הוכח שהיא מאריכה את משך חיי השתל או משפרת את הישרדות המטופלים.
