המלחמה באוקראינה מתקרבת לשנתה החמישית, אבל דווקא עכשיו נדמה שהגבולות סביבה מתחילים להיטשטש. פעולות חבלה, מתקפות סייבר, חדירות כטב"מים והאשמות גלויות יותר מצד מדינות אירופה כלפי מוסקבה מעלות שאלה שפעם נשמעה כמעט תיאורטית: מה יקרה אם העימות יגלוש משטח אוקראינה אל תוך נאט"ו?
שליחות סודית של ה-CIA ובלימת פוטין: אירופה מתכוננת למלחמה
רם פלדשר, דוקטורנט במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן וחוקר במרכז בגין-סאדאת, מעריך בריאיון ל-C14 כי רוסיה אינה מחפשת בהכרח מלחמה כוללת עם המערב. במקום זאת, היא מפעילה לחץ על נאט"ו ומנסה לבחון עד כמה רחוק תוכל ללכת, בין היתר כדי לגרום למדינות אירופה לחשוב פעמיים לפני שהן ממשיכות להעביר נשק וציוד לאוקראינה.
אירופה מתחמשת – אבל הפערים בתוכה גדולים
החשש הזה מקבל ביטוי שונה ממדינה למדינה. "ככל שאת נמצאת יותר מזרחה, ככה את יותר חוששת ואגרסיבית ביחס לרוסיה. ככל שאתה הולך מערבה, ככה אתה לא יודע על מה מדובר", תיאר פלדשר, והזכיר את פולין שמתחמשת, את הדיונים בגרמניה סביב החזרת גיוס החובה ואת הפער מול מדינות מערביות יותר, שבהן הנכונות להיכנס לעימות נמוכה בהרבה.
ליטא נערכת למלחמה: "לא ניכנע לרוסיה"
לכך מצטרפת גם בעיה מעשית: אירופה אמנם הגדילה בשנים האחרונות את ההשקעות בביטחון, אבל קצב הייצור עדיין רחוק מזה שנדרש למלחמה ממושכת. "הטילים, הטנקים, המטוסים, כל התחמושת הכבדה הזאת, לוקח זמן לייצר אותה, וצריך פסי ייצור, וצריך מפעלים, וצריך בני אדם שיודעים לעשות את זה".
"הם יכולים ליצור איזושהי פרובוקציה באירופה, ליצור איזשהו מהלך שיחליש את ברית נאט"ו", מסביר פלדשר, ומצביע על אחת הנקודות הרגישות ביותר במפה: מסדרון סובאלק, רצועה צרה בין פולין לליטא שמפרידה בין בלארוס לבין המובלעת הרוסית קלינינגרד.
The Suwałki Gap.
65 km of land keeping three NATO countries connected to the alliance. pic.twitter.com/U60VyDlaky
— Clash Report (@clashreport) September 21, 2026
יותר מאלף כטב"מים בסופ"ש: מתקפת הענק שהובילה לתגובה הרוסית
החשיבות שלו עבור מוסקבה ידועה לכל: קלינינגרד מנותקת משאר רוסיה ביבשה, וחיבור דרך המסדרון היה יוצר רצף יבשתי ישיר בינה לבין בלארוס, בעלת בריתה הקרובה של רוסיה. כך ניתן היה להעביר כוחות, נשק ואספקה בלי להסתמך רק על נתיבי ים ואוויר.
התרחיש שעלול להעמיד את סעיף 5 במבחן
מבחינת נאט"ו, ניסיון רוסי להשתלט אפילו על חלק מהמסדרון עלול להציב שאלה הרבה יותר גדולה מגודלו של השטח: האם כל חברות הברית באמת ייצאו למלחמה נגד מעצמה גרעינית בגלל כמה עשרות קילומטרים במזרח אירופה?
המסדרון האסטרטגי במוקד: נאט"ו נערכת להסלמה מצד רוסיה
זו בדיוק הנקודה שבה סעיף 5 של נאט"ו, קובע כי מתקפה מזוינת נגד אחת מחברות הברית תיחשב למתקפה נגד כולן, אמור לעמוד למבחן. על הנייר, פגיעה במדינה אחת בברית נחשבת לפגיעה בכולן. בפועל, פלדשר מעריך כי רוסיה עשויה לנסות לייצר דווקא תרחיש עמום, כזה שלא ייראה מיד כמו פלישה קלאסית, ויקשה על המדינות החברות להגיע להסכמה על תגובה.
אחת הדוגמאות שהוא מעלה היא נרווה שבאסטוניה, עיר גבול שבה רוב גדול של התושבים דוברי רוסית. בתרחיש כזה, מוסקבה לא חייבת לשלוח צבא סדיר מעבר לגבול. "יכולים להופיע אנשים ירוקים עם נשק", אמר פלדשר, "כמו שהם הופיעו בחצי האי קרים בזמנו, ב-2014".
פלדשר מעריך כי זו בדיוק סוג הפרצה שמוסקבה עשויה לנסות לנצל: "אסטוניה עלולה לאבד חתיכת שטח. מצד אחד, זאת הפרה בוטה של הריבונות של אסטוניה. מצד שני, איך משחקים את זה חוקית והאם על זה נפעיל את סעיף חמש".
מלחמת עולם?
ועדיין, גם אם רוסיה תנסה למתוח את החבל, היא עצמה רחוקה מלהיות בעמדה נוחה למלחמה כוללת. כמעט חמש שנות לחימה באוקראינה גבו ממנה מחיר כבד, והצבא הרוסי נשחק לאורך זמן.
זו גם הסיבה שהוא אינו רואה כרגע מלחמת עולם כתרחיש הסביר ביותר: "אנחנו כולנו מדמיינים מלחמת עולם במתכונת מלחמת העולם השנייה, אבל המציאות קצת השתנתה".
גם אם העימות יתרחב, לא בטוח שרוסיה תוכל לבנות סביבה גוש צבאי אחיד. "רוסיה ואיראן הם לא בני ברית בדם. זו ברית אינטרסנטית, אינסטרומנטלית לחלוטין", הסביר פלדשר וציין כי גם סין נמנעת בשלב הזה ממעורבות ישירה ושומרת על קו זהיר יותר.
ההסלמה דווקא בדרך לסיום המלחמה?
מכאן עולה גם אפשרות אחרת להסלמה הנוכחית: לא הכנה למלחמה רחבה יותר, אלא ניסיון של מוסקבה לשפר את תנאי הסיום של המלחמה באוקראינה. רוסיה מתמודדת עם שחיקה צבאית וכלכלית, ובשלב מסוים תצטרך להציג לציבור הרוסי תוצאה שאפשר למסגר כהישג: "הם צריכים למכור נרטיב של ניצחון".
בתרחיש כזה, הלחץ על אירופה הופך לכלי מיקוח: לגרום למדינות נאט"ו להסס לפני שהן ממשיכות להזרים נשק לאוקראינה, להפחית את הלחץ על הצבא הרוסי בשטח, ולשפר את עמדת הפתיחה של מוסקבה לקראת משא ומתן.
