בחלקים הקודמים בסדרת הכתבות "גרסת נתניהו" חשפנו את הפרוטוקולים, המסמכים והעדויות שהציג ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני מבקר המדינה בנוגע לתקופה שקדמה לטבח שבעה באוקטובר ולשעות הדרמטיות שקדמו למתקפה.
בחלק השלישי אנחנו חוזרים שנים לאחור, אל הוויכוחים שהתנהלו פעם אחר פעם בחדרים הסגורים סביב אחת השאלות המרכזיות ביותר במדיניות הישראלית כלפי רצועת עזה: האם למוטט את שלטון חמאס, האם לכבוש את הרצועה – והאם לחסל את מנהיגי ארגון הטרור?
בעדותו בפני מבקר המדינה ביקש נתניהו להתמודד עם אחת הטענות המרכזיות שהופנו כלפיו מאז הטבח – שלפיה המדיניות שהוביל מול חמאס התבססה על הכלה ושמירת השקט. מבקר המדינה שאל את נתניהו: "תאר את האסטרטגיה של מדינת ישראל כפי שאתה הובלת אותה כלפי רצועת עזה ואיו"ש והקשר ביניהן".
נתניהו השיב: "המונחים 'הכלה' ו'שקט' מעולם לא נכללו בדירקטיבת ראש הממשלה. החלופה של כיבוש הרצועה נבחנה כמה פעמים ונשללה באופן גורף על ידי מערכת הביטחון. הם טענו כי מדובר במהלך צבאי ארוך ועצים שיביא לנפגעים רבים".
הדיון בצוק איתן: "לכבוש את עזה זו שגיאה אסטרטגית"
אחד המסמכים שהציג נתניהו למבקר המדינה מחזיר לדיוני הקבינט במהלך מבצע צוק איתן ב-2014. לפי הפרוטוקול, האפשרות של כיבוש רצועת עזה עלתה בחדר – אך נתקלה בהתנגדות רחבה של הדרג הביטחוני וגם של חברי הקבינט.
"אנחנו נדון על כיבוש עזה", אמר נתניהו במהלך הדיון, ונקטע בידי נפתלי בנט: "לא, לא. אני מעולם לא אמרתי 'כיבוש עזה'". נתניהו המשיך: "מה המטרה שלנו? פירוז עזה בכוח. לדעתי יש רק דרך אחת לקבל את זה עכשיו…". סגן הרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט הביע התנגדות: "לא צריך להיות אסטרטג גדול כדי להבין שזאת תהיה שגיאה". הרמטכ"ל דאז בני גנץ היה נחרץ אף יותר: "אני חושב שלכבוש את עזה זו תהיה שגיאה אסטרטגית ממעלה ראשונה".
גרסת נתניהו: מה קרה בשעות הדרמטיות שקדמו לטבח?
גם שר הביטחון משה (בוגי) יעלון אמר כי המהלך "פשוט מיותר כרגע", וראש השב"כ דאז יורם כהן הוסיף: "נשאלת השאלה האם אנחנו צריכים ללכת למהלך של מיטוט חמאס… לא נכון לעשות את המהלך הזה… אני חושב שלא ראוי לעשות את זה".
נתניהו השיב: "זו הסיבה שצריך לקיים את הדיון, אלא אם כן יש כאן רוב לכבוש את עזה". בנט אמר בתגובה: "אז אל תביא את זה להצבעה והכול בסדר". שרת המשפטים דאז ציפי לבני שאלה: "יש כאן אחד שרוצה לכבוש את עזה היום?". בנט הבהיר: "אני נגד כיבוש עזה, אני רק לא אגיד את זה בחוץ כמו כולם".
האזהרה המצמררת של נתניהו לפני הטבח: "נפגוש את זה בחגים"
נתניהו ביקש לוודא פעם נוספת: "האם ברגע זה יש פה מישהו שמציע לכבוש את עזה או מבצע קרקעי נרחב?". אביגדור ליברמן השיב: "דבר כזה לא קיים… אני לא מציע כיבוש ולא כניסה קרקעית". לפי עדותו של נתניהו, לנוכח העמדה שהתגבשה בחדר הוחלט שלא להביא את האפשרות של כיבוש הרצועה להצבעה.
2016: "אם נהרוג את סינוואר ודף – חמאס מתמוטט?"
אלא שהוויכוח לא הסתכם בשאלת כיבוש הרצועה. מבקר המדינה ביקש מנתניהו להתייחס גם לעמדתו ולעמדת מערכת הביטחון בנוגע לחיסולם של יחיא סינוואר ומוחמד דף. נתניהו טען בעדותו כי לאורך השנים היו כמה דיונים והזדמנויות לפעול נגד בכירי חמאס, אך לדבריו מערכת הביטחון התנגדה בחלק מהמקרים למהלך.
בדיון ביטחוני שנערך בספטמבר 2016 אמר שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן: "אני לא מכיר אחד במדינת ישראל שרוצה לחזור לממשל צבאי ברצועת עזה". ראש השב"כ דאז נדב ארגמן הציג תפיסה אחרת: "הייתי הולך על תוכנית להחלשת החמאס ועל ציר הזמן אולי החלפת החמאס". נתניהו השיב: "כרגע אני רוצה למנוע את היכולת לחדור ליישובים".
ארגמן התמקד באיום התת-קרקעי: "חמאס ללא יכולת חדירה בתווך מנהרתי זה חמאס שונה לחלוטין. היכולת של חמאס לייצר הפתעה משמעותית היא רק בתת-קרקע".
שבע שנים מאוחר יותר, בשבעה באוקטובר, התבררה גודל הטעות בהערכה הזו: מחבלי חמאס חדרו לשטח ישראל במספר רב של מוקדים לאורך הגבול, כאשר המתקפה הקרקעית לא התבססה על מנהרות חודרות.
אלא שכבר באותו דיון הציג נתניהו תרחיש אחר. "הם יכולים לקחת מיליון איש ולדחוף אותם דרך הגדר", אמר. "גם המכשול העילי לא שווה כלום אם באים בעשרות אלפים". בהמשך הדיון אמר ארגמן: "אני לא מאמין בלמחוק את החמאס, זה סיפור שלא מתכנס".
נתניהו שאל: "אם נהרוג את סינוואר ודף ואת כל המח"טים, אז חמאס מתמוטט?".
"לא… החמאס לא מתמוטט", השיב ארגמן.
"אוקיי, אז תהרוג אותם", ענה נתניהו.
הרמטכ"ל איזנקוט אמר בדיון: "אני חושב שבכל דרך לא נכון למוטט שלטון".
נתניהו מצדו דרש ממערכת הביטחון להיות ערוכה לאפשרות אחרת: "אנחנו רוצים להרוג אותם, אז תהיו ערוכים לזה… לדעתי אנחנו נמנע מהם לרוץ, אבל אם יתברר שאנחנו טעינו אז תהיו ערוכים להוריד להם את הראש בהתראה של שעות".
כוכבי על חיסול סינוואר: "אני מתנגד לזה בתוקף"
השנים חלפו, אבל המחלוקת נותרה. אביב כוכבי החליף את איזנקוט בתפקיד הרמטכ"ל, וגם בתקופתו עלתה שאלת הפגיעה בצמרת חמאס. בהתייעצות ביטחונית שהתקיימה ב-24 במאי 2021, זמן קצר לאחר מבצע שומר החומות, עלתה האפשרות לחסל את סינוואר.
"אם אנחנו הולכים על סינוואר, אני מתנגד לזה בתוקף", אמר כוכבי.
"אני יודע, אני מבין את זה", השיב נתניהו.
"גם לי יש אחריות… אני ממש מתנגד לזה", התעקש הרמטכ"ל.
נתניהו השיב: "אתה יכול להתנגד וזה לגיטימי. מה שאני אומר לך גם לגיטימי – וזה גובר. אני חושב שלא נשיג הרתעה בלי שנהרוג את ההנהגה".
הפרוטוקול הזה מקבל משמעות אחרת במבט לאחור: סינוואר, שהאפשרות לחסלו עמדה במוקד הוויכוח, הפך בהמשך לאחד האדריכלים המרכזיים של מתקפת שבעה באוקטובר.
חודשיים לפני הטבח: "צריך לחסל מישהו"
הנקודה האחרונה בציר הזמן שמציג נתניהו התרחשה ב-31 ביולי 2023 – חודשיים ושבוע בלבד לפני מתקפת חמאס. לפי עדותו בפני מבקר המדינה, במהלך פגישת עבודה שקיים עם ראש השב"כ רונן בר הורה נתניהו להיערך באופן מיידי לסיכול של בכיר בחמאס, במטרה להעביר מסר אזהרה לארגון.
לפי גרסת נתניהו, בר השיב כי הוא סיכם עם הרמטכ"ל הרצי הלוי ועם שר הביטחון יואב גלנט להסתפק באותו שלב במסר מאיים לסינוואר באמצעות האפשרות לצמצם את כניסת הפועלים מרצועת עזה לישראל. נתניהו, לדבריו, לא הסתפק בכך ודרש לחסל בכיר חמאס – גם במחיר של הידרדרות והסלמה. לפי עדותו, ראשי מערכת הביטחון התנגדו. חודשיים ושבוע לאחר אותה פגישה פתח חמאס במתקפת שבעה באוקטובר.
גרסת נתניהו
הפרוטוקולים שמציג נתניהו אינם מוחקים את שאלת האחריות של הדרג המדיני, שהיה זה שקיבל בסופו של דבר את ההחלטות והוביל את מדיניות ישראל במשך שנים. הם כן מציגים נדבך משמעותי נוסף בוויכוח על הדרך שבה התקבלו אותן החלטות – ועל העמדות שהציגו בפני הדרג המדיני בכירי מערכת הביטחון לאורך השנים.
זו, למעשה, ליבת "גרסת נתניהו": ראש הממשלה טוען כי בניגוד לתיאור שלפיו הוא ביקש לשמר את חמאס ולנהל מולו מדיניות של הכלה ושקט, בדיונים הסגורים הוא העלה פעם אחר פעם אפשרויות חריפות יותר – מכיבוש הרצועה ועד חיסול צמרת הארגון – ונתקל בהתנגדות מצד גורמים בכירים במערכת הביטחון.
השאלה כיצד התקבעה לאורך השנים התפיסה מול חמאס, מי היה אחראי לה ומדוע גם לאחר האזהרות והוויכוחים לא השתנתה המדיניות באופן שהצליח למנוע את האסון – תמשיך לעמוד במרכז המאבק על חקר מחדל שבעה באוקטובר.
