המיליארדר ואיש העסקים סטנלי דרוקנמילר, לשעבר מנהל קרנות גידור בכיר, עורר סערה לאחר שהודה כי השתמש בבינה מלאכותית כדי לכתוב מאמר דעה שפרסם בעיתון וול סטריט ג'ורנל. במאמר מתח ביקורת על החלטת משרד האוצר האמריקאי להרחיב את תוכנית רכישת האג"ח. דרוקנמילר הבהיר כי אינו מתבייש בכך, והסביר כי השימוש בטכנולוגיה לכתיבה דומה בעיניו לשימוש במחשבון לפתרון בעיות מתמטיות. כיום הוא כותב את כל חומריו בעזרת הכלים הללו.
מנהלים בכירים נעזרים בצ'אטבוטים
דרוקנמילר אינו הבכיר היחיד שמשתמש בטכנולוגיה החדשה מאחורי הקלעים. מנכ"ל פייזר, אלברט בורלא, שיתף בעבר כי הוא מתייעץ עם צ'אטבוטים לגבי החלטות עסקיות מורכבות. מנכ"ל לינקדאין, ריאן רוסלנסקי, נעזר בהם לניסוח הודעות דואר אלקטרוני רגישות. אפילו מייסד OpenAI, סם אלטמן, הציע להורים להשתמש בבינה מלאכותית כדי לייצר פודקאסטים מותאמים אישית לילדיהם במהלך הנסיעה לבית הספר, הצעה שגררה ביקורת רבה מצד גולשים ברשתות החברתיות.
| צילום: שאטרסטוק
החשיפה עוררה דיון נוקב בכלי התקשורת. עורך הוול סטריט ג'ורנל הגן על ההחלטה לפרסם את המאמר, וטען כי בינה מלאכותית היא חלק מהחיים המודרניים וכי השאלה החשובה היא האם הטיעון מקורי ומבוסס על אמינות הכותב. לעומת זאת, בפייננשל טיימס נקטו קו נוקשה יותר בעקבות מקרה דומה שבו פרופסור מהרווארד נעזר בטכנולוגיה כדי לקצר מאמר, והבהירו כי תקנון האתיקה שלהם אוסר על שימוש כזה.
איפה עובר הגבול הכלכלי והמוסרי?
המתנגדים לשימוש הגובר בטכנולוגיה טוענים כי אישור גורף לכתיבה כזו מייצר תקדים בעייתי, במיוחד כאשר הדבר נעשה ללא גילוי נאות לקוראים המשלמים על התוכן. מעבר לכך, עולות שאלות לגבי ההשפעה הסביבתית של תעשיית הבינה המלאכותית, הצורכת כמויות עצומות של מים, חשמל וקרקעות. מומחים מזהירים כי הישענות יתר על מכונות לצורך חשיבה ביקורתית עלולה לפגוע ביכולת הניתוח העצמאית של בני האדם ולהשפיע על אמונותיהם.
המשבר בפתח? אחד המשקיעים הגדולים בעולם מוותר על גוגל ואמזון
בסופו של דבר, הוויכוח סביב המאמר של דרוקנמילר נוגע בשאלה קיומית עמוקה בהרבה מהרגלי הכתיבה של מיליארדר כזה או אחר. אם בני האדם יעבירו למכונות את העבודה היצירתית, הפילוסופית והרגשית ביותר שלהם, כמו כתיבה והבעת דעה, עולה החשש שלא יישאר לנו הרבה מה לעשות בעצמנו.
