תראו לאיזה שפל של שיח, ניכור ויוהרה הגענו באולפנים: אייל ברקוביץ' יושב מול מיכאל שמש ומעיז לשאול אותו בשידור חי ובשיא הטבעיות שאלה שמחביאה בתוכה את כל ההתנשאות שבעולם: "מה החרדים תורמים לנו שאנחנו ניקח אותם לקואליציה?". בתגובה, שמש אמר לברקו כי מדובר בשאלה "קצת גסה ומגעילה". מיכאל, תרשה לי לחלוק עליך: ברקו לא שאל שאלה גסה ומגעילה. ברקו הוא פשוט תינוק שנשבה ופרי הסתת התקשורת שלא מבין כלום מהחיים שלו.
בא לי לשאול אותך חזרה, תגיד ברקו: מה אתה תרמת למדינה? מה שחקני כדורגל תרמו למדינה חוץ ממיליונים לחשבון הבנק שלהם? מתי הבאתם לפה איזה מונדיאל, איזה יורו או גביע בינלאומי? ציפור לחשה לי שכששיחקת כדורגל ושמו אותך על הספסל, רצית שהקבוצה שלך תפסיד, כי העיקר הוא האגו שלך. פתאום אתה? ברקו? אביר התכליתיות.
אבל תכלס? יש כאן משהו הרבה יותר בסיסי שמתפספס: לשיטת ברקו והוא לא היחיד, החרדים צריכים להרגיש כמו אורחים כאן . הם צריכים להצדיק את קיומם ולעבור מבחני קבלה כדי שנחליט אם בכלל הם ראויים להיות חלק מהעם הזה, אם בכלל ראוי לקחת אותם לקואליציה. את הטפילים המשתמטים הפינגווינים האלה.
ברקו לא מכיר את המושג ערבות, ערבים זה לזה תלויים זה בזה. ברקו לא מצליח להבין איך הציבור שלומד ומתפלל מועיל לו. שומר עליו. נותן לו משהו שאין לו. ומה עם כל מפעלי החסד שכולם מכירים? הם אפילו לא חצי אחוז מהנתינה של הציבור הזה. יד שרה. ידידים. בית חב"ד בכל רחבי העולם. מתנת חיים של הרב הבר זצ"ל שם תורמים חרדים מגופם כליה כדי להציל יהודים בלי לשאול מה הם מועילים. זאת ערבות ברקו שתכיר.
זאת נתינה שלא תלויה ברייטינג, או בכסף או בכמה מחיאות כפיים תקבל בסוף שידור. לפני שאתה יושב באולפן הממוזג שלך ושואל מה ציבור שלם תורם למדינה, תסתכל במראה, תוריד קצת את האף ותלמד ערבות הדדית ואהבת ישראל מה הם. וצא מהסרט שהציבור החרדי צריך לעשות משהו כדי להצדיק את הקיום שלו. זו מדינת היהודים. היא בית ליהודים. ונדמה לי שהחרדים עונים להגדרה הזו לפחות כמוך.
