לקראת פתיחת שנת הלימודים, נתונים חדשים של מוקד 105, המוקד הלאומי להגנה על ילדים ברשת, נחשפים לראשונה בחדשות 14 ומציגים תמונה מטרידה של המרחב שבו הילדים ובני הנוער מבלים שעות ארוכות מדי יום.
בחציון הראשון של 2026 בלבד נפתחו וטופלו במוקד 7,488 אירועים – יותר מ-40 אירועים בממוצע בכל יום, כאשר מאז הקמת המוקד בפברואר 2018 ועד סוף יוני השנה טופלו כבר יותר מ-87 אלף אירועים בסך הכל. הנתונים מלמדים שהפגיעות אינן מתרחשות בשוליים של הרשת, אלא דווקא באפליקציות שבהן הילדים נמצאים ומתקשרים מדי יום.
טיקטוק היא הזירה הבולטת ביותר עם 24% מהאירועים, אחריה וואטסאפ עם 20% ואינסטגרם עם 13%, כשבסך הכל טיפל המוקד באירועים ביותר מ־50 זירות שונות. אופי הפגיעה משתנה בין הפלטפורמות: בטיקטוק, 39% מהאירועים שנבחנו היו אירועי בריונות וביוש, לעומת 29% בוואטסאפ, שם מנגד עבירות המין היו דומיננטיות יותר עם 31% מהאירועים לעומת 22% בטיקטוק.
אחד הנתונים המשמעותיים ביותר בדוח נוגע לגיל המעורבים: מרבית הנפגעים הם בני 12 עד 16, כאשר 54% מהם הן ילדות ונערות ו־46% ילדים ונערים. אולם הנתון שמחדד את האתגר עבור מערכת החינוך נמצא דווקא בצד הפוגע, שכן 66% מהפוגעים שאותרו הם קטינים בעצמם, מרביתם בני 13–14. המשמעות היא שבחלק גדול מהמקרים הילדים אינם פוגשים ברשת רק עבריינים מבוגרים או זרים, אלא שהפגיעה מתרחשת בין ילדים לבני גילם, באותו מרחב חברתי הממשיך ישירות מבית הספר אל הטלפון הנייד.
כ-21% מכלל האירועים שהגיעו למוקד הוגדרו כאירועי בריונות וביוש – פגיעות שאינן חוצות בהכרח את הרף הפלילי אך כוללות הצקות, הפצת סרטונים מביכים ודפי שנאה. החרם של פעם כבר לא מסתיים בשער בית הספר. הוא ממשיך בקבוצות הוואטסאפ והטיקטוק והופך לוויראלי בתוך דקות. לצד אלו, 26% מהאירועים היו עבירות מין ו-9% עסקו בחשש לחיי אדם. למרות המציאות הזו, נתון מדאיג נוסף מגלה כי בעוד 41% מהדיווחים הגיעו מהנפגעים ו-30% מההורים, רק 5% מהדיווחים הגיעו מגורמי חינוך.
הנתון הזה מחדד את האתגר המונח לפתחה של מערכת החינוך עם פתיחת שנת הלימודים תשפ"ז: בעידן שבו הגבול בין הכיתה למסך מיטשטש, השאלה היא האם המערכת תצליח להתאים את עצמה למרחב שבו מתנהלים היום חייהם החברתיים של התלמידים.
