הגיל שמופיע בתעודת הזהות לא בהכרח מספר את כל הסיפור על מצב הגוף. מחקר חדש שפורסם השבוע ב־Nature Medicine מציע דרך חדשה לבחון הזדקנות- לא לפי מספר השנים שעברו, אלא לפי השינויים שמתרחשים בתוך הרקמות עצמן. החוקרים ניתחו 25,712 תמונות היסטולוגיות של 40 סוגי רקמות מ-983 בני אדם ופיתחו באמצעות למידה עמוקה "שעוני רקמה" – מודלים שמעריכים את הגיל הביולוגי של רקמות שונות לפי המבנה והמראה שלהן במיקרוסקופ.
כל איבר מזדקן בקצב אחר
המודלים הצליחו לזהות שינויים מבניים המאפיינים הזדקנות ולהעריך את גיל הרקמה בהשוואה לגיל הכרונולוגי של האדם. החוקרים מצאו כי אצל חלק מהאנשים ההזדקנות הייתה דומה במספר רב של איברים, אך אצל אחרים איבר מסוים – למשל הלב, הריאות או הקיבה – נראה מבוגר ביולוגית יותר משאר הגוף. הפער בין הגיל הכרונולוגי לבין הגיל שהמודל העריך מתוך הרקמה כונה "פער גיל". פער גדול יותר נקשר לממצאים פתולוגיים ולמדדים ביולוגיים מוכרים של הזדקנות.
הזדקנות שניתן לראות בתוך הרקמה
ככל שהרקמות היו "מבוגרות" יותר מבחינה ביולוגית, החוקרים זיהו בהן יותר סימנים האופייניים להזדקנות – בהם הידלדלות של הרקמה, הצטברות רקמה צלקתית ושינויים בכלי הדם. הגיל הביולוגי שהמודל העריך נמצא קשור גם לסמנים מוכרים של הזדקנות בגוף, ובהם אורך הטלומרים – הקצוות המגנים על הכרומוזומים ונוטים להתקצר עם השנים – וכן למצב הבריאותי ולמחלות שונות. כדי לבדוק שהשיטה אינה עובדת רק על קבוצת הדגימות המקורית, החוקרים בחנו אותה גם בקבוצות נפרדות של רקמות מוח, ריאה ועור – ומצאו כי היא הצליחה להעריך את גיל הרקמות גם בהן.
הקשר למחלות כרוניות
בשלב נוסף שילבו החוקרים את ממצאי הרקמות עם נתונים מולקולריים ובחנו את הקשר בין הזדקנות של איברים לבין מחלות. המודל זיהה הזדקנות רלוונטית למחלה בשמונה מצבים רפואיים שכיחים, ובהם מחלת אלצהיימר, שבץ ומחלת קרוהן. לדברי החוקרים, הממצאים מחזקים את האפשרות שבעתיד ניתן יהיה להעריך לא רק את "גיל הגוף", אלא גם את גילם הביולוגי של איברים ספציפיים.
עדיין לא בדיקה שאפשר להזמין בקופה
למרות התוצאות, מדובר בשלב מחקרי. "שעוני הרקמה" אינם בדיקת סקר זמינה לציבור, והמחקר אינו מוכיח שאפשר באמצעותם לחזות בוודאות מי יפתח מחלה. עם זאת, החוקרים הצליחו גם לפתח שיטה להערכה עקיפה של פערי גיל ברקמות באמצעות מידע שמקורו בדגימות דם – כיוון שעשוי בעתיד לאפשר ניטור פחות פולשני. הממצאים מצביעים על כך שהזדקנות אינה בהכרח תהליך אחיד בכל הגוף – ושני אנשים בני אותו גיל יכולים להיות שונים מאוד מבחינת מצבם הביולוגי.
