היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ממשיכה בקו הלעומתי מול הממשלה, והפעם מבקשת מבג"ץ למנוע את המשך קידום המינויים לתפקיד מנהל מח"ש ולתפקיד הממונה החדש בתקופת הבחירות, בהודעה שהעבירה לשופטי העליון היום (חמישי). בהודעה שהגישה לבית המשפט טוענת היועמ"שית ל"פוליטיזציה" של הליך המינויים ולהשפעה משמעותית של שר המשפטים על הרכב הוועדה שתמנה את בכירי הגוף.
במוקד טענותיה נמצא הרכב וועדת האיתור האמונה על המינויים והפיטורים של שני בעלי התפקידים. לטענתה, הרכב הוועדה טרם הושלם והיא עדיין לא הוקמה במלואה. בין היתר, שופט בדימוס שאמור להתמנות בידי יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה טרם מונה, בעוד נציג שאותו מוסמך שר המשפטים למנות כבר נבחר.
חשש לרדיפת היועמ"שית: זהות חבר ועדת האיתור למח"ש נשמרת בסוד
אלא שהיועמ"שית מפנה את עיקר הביקורת דווקא לאופן בחירת נציג נוסף, שאותו ממנה נציב שירות המדינה בהתייעצות עם מנכ"ל משרד המשפטים. לפי ההודעה, מנכ"ל המשרד התבקש להעלות שמות של מועמדים אפשריים, אך העביר לנציב מועמד אחד בלבד.
"המנכ"ל שלח ביום 17.6.26 אל הנציב פניה ובה שם של מועמד אחד. לפנייה צורפו קורות חיים של המועמד וחוות דעת מאת הלשכה המשפטית של משרד המשפטים לפיה אין מניעה משפטית למינויו. בסוף הפנייה ציין המנכ"ל כי יודה למינוי המועמד", נכתב בהודעה.
נציב שירות המדינה בחן את קורות חייו של המועמד ואף ראיין אותו. לפי המסמך, "לאור התרשמותו של הנציב מהמועמד, מכישוריו ומניסיונו הרלוונטי, ולאחר ששקל היבטי ייצוג הולם, החליט הנציב למנות את המועמד לחבר בוועדה".
למרות שההחלטה התקבלה בידי נציב שירות המדינה לאחר שבחן וראיין את המועמד, היועמ"שית רואה במעורבות מנכ"ל משרד המשפטים בסיס לטענה בדבר השפעה פוליטית על הרכב הוועדה. "מן העובדות שפורטו לעיל עולה, כי נוסף למנכ"ל משרד המשפטים ולנציג שמינה שר המשפטים, אף הנציג השלישי מונה במעורבות משמעותית של איש אמונו של השר, על יסוד בחינת המועמד היחיד שהעביר לנציב", נכתב.
בהמשך קובעת היועמ"שית כי "התוצאה המתקבלת מן המכלול היא כי בוועדה הממנה את התפקידים הבכירים והרגישים ביותר בגוף אכיפת החוק שיוקם, רוב חברי הוועדה, שלושה מתוך חמישה חברים, הם נציגי השר או שיש לו "מעורבות משמעותית במינויים". לטענתה, הדברים "ממחישים את המעורבות הפוליטית בהקמת הוועדה ואת הפוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק אליה מוביל התיקון".
היועמ"שית מבקשת לעצור את ההליך
ההתנגדות אינה מסתכמת בהרכב הוועדה. היועמ"שית מבקשת מבג"ץ למנוע את המשך קידום המינויים עצמם עד לאחר הבחירות. לתפקיד מנהל היחידה פורסם קול קורא כבר ב-25 ביוני, אולם המועד להגשת מועמדויות נדחה שלוש פעמים עד 16 באוגוסט. לתפקיד הממונה טרם פורסם קול קורא.
לטענתה, "קידום ההליך כעת יאפשר לממשלה הנוכחית לקבוע עובדות מוגמרות שיחייבו את הממשלה הבאה". עוד היא טוענת כי אין דחיפות המצדיקה את המינויים לפני הבחירות, מאחר שמח"ש הקיימת ממשיכה לפעול ובראשה עומד ממלא מקום.
בסיכום ההודעה מבקשת היועמ"שית מבג"ץ להתערב ולעצור את ההליך: "לא ניתן לקדם את השינוי במערכת אכיפת החוק בעיצומה של תקופת הבחירות, ולא ניתן לקדם את המינויים דנן בתקופת הבחירות". בהתאם לכך היא מבקשת להורות על "מניעת ביצועם של צעדים לקידום הליכי המינוי לתפקיד המנהל ותפקיד הממונה בתקופת הבחירות".
ההתערבות הכפויה של בהרב מיארה במח"ש
כזכור, השבוע פרסמנו לראשונה כי למרות שהחוק להקמת מח"ש כגוף נפרד מהפרקליטות אושר בקריאה סופית בכנסת, ולמרות שגם אחרי עתירות שהוגשו נגד הקמתה בבג"ץ לא נענו בצו ביניים שימנע את הקמתה, בלשכותיהם של שר המשפטים ומנכ"ל המשרד נאלצים לשמור בחשאיות על חברי וועדת האיתור וזאת מתוך מידע שהתקבל אצלם לפיו היועמ"שית גלי בהרב מיארה ואנשיה מרכזים מאמצים לאתר את חברי הוועדה על מנת לשכנעם להתפטר מתפקידם.
החשש מלחצי היועמ"שית על ועדת מח"ש מעורר סערה פוליטית
מטרת מסע הציד נגד חברי וועדת האיתור היא, על פי אותו מידע שהתקבל, לנסות להפעיל לחץ אגרסיבי על אלה שנבחרו לתפקיד, לפרוש מתפקידם, תוך איומים והליכת אימים עליהם, כדי לנסות ולמנוע את הקמת המחלקה ומינוי מנהל מחש הבא, לאחר שבג"ץ לא נרתם למהלך ולא הוציא צו ביניים להקפאת הקמת המחלקה.
עד כה ידוע כי בראש ועדת האיתור עומד מנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד, נציב שירות המדינה, עו"ד אבי עמירם וכן אדם נוסף ששמו נותר בחשאיות כדי לשמור עליו מפני הלחצים המדוברים. אדם נוסף אמור להתמנות על ידי הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת אולם הלחצים של אנשי הפרקליטות ושיתוף הפעולה של האופוזיציה השולטת בוועדה- תביא לכך שהוועדה ככל הנראה לא תמנה נציג מטעמה והוועדה תמשיך בפעולתה בהרכב חסר באופן המותר בחוק.
חברי ועדת האיתור מתכנסים בחשאיות וכבר פרסמו מכרז לתפקיד ראש מח"ש, ואף דחו את המועד האחרון להגשת מועמדים מאחר שהמועמדים שהגישו מועמדותם לא נמצאו מתאימים, לא עומדים בקריטריונים או כאלה שייכנעו ללחצי הפרקליטות שאמורה להיות מחוץ לתמונה לחלוטין על פי החוק.
גורמים המעורבים בנושא אמרו כי "מדובר באירוע מטורף לחלוטין. בכירי משרד המשפטים צריכים להגן על חברי וועדת האיתור מפני היועמ"שית וחבר מרעיה למרות שהחוק קובע במפורש שלא יכולה להיות לה או לפרקליט המדינה שום דריסת רגל במח"ש החדשה, אין לה שום מעורבות בתהליך, ואפילו בג"ץ לא נחלץ לעזרתה ולא הוציא צו ביניים להקפאת החוק". עוד אמרו כי "הדברים רק מחזקים את הצורך במח"ש עצמאית, בדיוק כפי שקבע מבקר המדינה בדו"ח מיוחד שפרסם בעניין, לפיו יש ניגוד עניינים מובנה במציאות בה מח"ש היא חלק מפרקליטות המדינה".
