יממה בלבד אחרי קבלת חומרי השב"כ, במשטרה טוענים כי לא נמצא בסיס לחשדות החמורים בפרשת שוחד הבחירות: גורמי המשטרה שבחנו את חומרי החקירה שהחזיק השב"כ גיבשו חוות דעת שלפיה אין בסיס לחשדות שהציג שירות הביטחון הכללי בפרשת שוחד הבחירות ו"טרור הקלפיות". לפי עמדת המשטרה, לכל היותר עולה חשד לעבירה בתחום מימון המפלגות – ולא לפרשה הביטחונית הרחבה שתוארה על ידי השב"כ. חוות הדעת הועברה לפרקליטות, והעמדה גובשה בתיאום עם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה.
מדובר בהתפתחות דרמטית בפרשה שטלטלה בשבועות האחרונים את המערכת הפוליטית ואת מערכת אכיפת החוק. בעוד שבשב"כ הציגו חשדות חמורים למימון זר ולהתערבות של גורמים עוינים בהליך הבחירות בישראל, במשטרה טוענים כעת כי בחינת החומרים אינה מבססת את התמונה שהציג השירות. לפי עמדת גורמי המשטרה, אין בשלב זה תשתית לחשדות הביטחוניים החמורים, והחשד היחיד שעשוי להיוותר נוגע למימון מפלגות – סוגיה שעשויה להיות בתחום הטיפול של מבקר המדינה ולא בהכרח במסגרת חקירה פלילית.
המשמעות היא פער ניכר בין האופן שבו השב"כ תיאר את הפרשה לבין המסקנות הראשוניות של המשטרה לאחר בחינת החומרים. עם זאת, חוות הדעת אינה מהווה כשלעצמה החלטה סופית על סגירת התיק: המסמך הועבר לפרקליטות, והמשך הטיפול בפרשה ייקבע בהתאם להכרעה המשפטית.
מהחשד לשוחד בחירות ועד לטענות על מעורבות זרה
הפרשה החלה בחשד לקניית קולות במהלך הבחירות, לאחר פשיטת המשטרה על מתחמים בשגב שלום ובפזורת עזאזמה שבנגב. במהלך הפעילות נתפסו מעטפות ובהן אלפי שקלים במזומן, לצד פתקי הצבעה של רע"ם, רשימות בוחרים ומעטפות שעליהן לוגו התנועה האסלאמית. בעקבות הממצאים נעצרו שבעה חשודים.
בהמשך התרחבה הבדיקה, עם כניסתם של השב"כ והמוסד לתמונה. החשד החמור שהוצג היה כי מיליוני שקלים, שמקורם לכאורה במדינות זרות ובהן קטאר וטורקיה, הועברו באמצעות נתיבים פיננסיים שונים במטרה להשפיע על תוצאות הבחירות לכנסת ה-26. בשב"כ תיארו חשד לתופעה רחבת היקף של הזרמת כספים מגורמים בעלי אינטרסים סמויים ואף עוינים, ובחנו גם את האפשרות למעורבות של גורמים פוליטיים בפרשה.
העימות בין המשטרה לשב"כ – וההכרעה של היועמ"שית
לצד החקירה עצמה, התפתח עימות חריף בין המשטרה לשב"כ סביב העברת חומרי החקירה והגוף שיוביל את הבדיקה. במשטרה טענו כי השב"כ מעכב את העברת החומרים המודיעיניים והראייתיים, ואילו בשירות הביטחון דחו את הטענות וטענו כי חלק מהחומרים כבר הוצגו למשטרה וכי יתר החומרים יועברו בהמשך.
ב-5 בנובמבר הוחלט על הקמת צוות חקירה משותף בהובלת השב"כ, כאשר היחידה הארצית לחקירות הונאה והפרקליטות ילוו את עבודתו. בשב"כ הבהירו כי בכוונתם להוביל את החקירה, בעוד המשטרה תשמש גורם מסייע. אלא שהמחלוקת לא הסתיימה: יום לאחר מכן הורה ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב בועז בלט, לפקודיו שלא להעביר חומרים לשב"כ ולא לשתף פעולה עם אנשיו ללא אישורו. במשטרה טענו כי הצגת חלק מהחומרים אינה שקולה להעברת תיק החקירה המלא, וכי לא קיבלו את מלוא המידע הדרוש לבחינה עצמאית.
גם שאלת סמכויות החקירה עמדה במרכז המחלוקת. בשב"כ ביקשו להתייחס לפרשה כאירוע בעל מאפיינים ביטחוניים של השפעה זרה על הבחירות, ואילו היועמ"שית קבעה כי אין לחקור אזרחים ונבחרי ציבור ללא תשתית ראייתית מתאימה. גורמים בשב"כ טענו כי ההגבלות שהוטלו עליהם צמצמו את יכולתם להפעיל את כלי החקירה העומדים לרשותם, והזהירו כי הדבר עלול לפגוע ביכולת להגיע לחקר האמת.
ההצהרה המשותפת – והפער מול חוות הדעת
עוד לפני ההתפתחות הנוכחית, בתחילת החודש התייצבו יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, ראש השב"כ דוד זיני והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בהצהרה משותפת לציבור. סולברג הבהיר כי החשדות שנבדקים חמורים, אך הדגיש כי אין בחומר הראיות שהיה בידיהם באותה עת כדי לערער על תקינות הבחירות או לשנות את תוצאותיהן.
"חשדות הם חשדות, ולצורך ערעור על תוצאות הבחירות נדרשות ראיות מוצקות", אמר סולברג. הוא הוסיף כי גם אם החשדות יאומתו, אין בכך כדי לגרוע מתקינות תהליך הבחירות ומתוצאותיו בכללותן. לדבריו, הבחינה תימשך במלוא הרצינות, באמצעות צוות משותף בהובלת השב"כ, המשטרה והפרקליטות.
בהמשך, גם בהרב-מיארה התייחסה לסוגיה וטענה מנגד כי אינה מכירה תשתית ראייתית שיש בה כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. "אם יוצג בפנינו מידע נוסף ומחדש שטרם הוצג – הוא ייבחן ויטופל כדין", אמרה. עוד הדגישה כי ההחלטה אם לחקור אדם מתקבלת באופן מקצועי, ענייני ושוויוני.
כעת, לאחר קבלת חומרי השב"כ ובחינתם במשטרה, חוות הדעת הראשונית טוענת לתמונה מצומצמת בהרבה מזו שעלתה בתחילת הפרשה. בעוד שבשב"כ ממשיכים לראות בחשדות אירוע בעל משמעות ביטחונית, במשטרה טוענים להיעדר בסיס לחשדות החמורים ועל אפשרות לחשד נקודתי בתחום מימון המפלגות. ההכרעה בדבר המשך הטיפול נמצאת כעת בידי גורמי הפרקליטות והייעוץ המשפטי.
