ההחלטה של הרגולטור בדרום קוריאה לאשר קרנות סל ממונפות פי שניים על מניות הטכנולוגיה הגדולות במדינה, סמסונג ו-SK Hynix, נועדה להחזיר את המשקיעים המקומיים הביתה. המהלך עבד מעל למצופה, והציבור הזרים לקרנות הללו 9.4 מיליארד דולר בתוך פחות מחודשיים. אלא שהתזמון התברר כגרוע במיוחד: השוק חווה תיקון חד, מניות השבבים צנחו, והמשקיעים שחיפשו רווחים מהירים מצאו את עצמם מול הפסדי ענק.
מלכודת השערוך היומי
הבעיה המרכזית בקרנות ממונפות נובעת מהצורך של מנהלי הקרן להחזיק בכל יום נכסים בשווי כפול מהמניה המקורית. כדי לעמוד ביעד זה, הם נאלצים לקנות עוד מניות כשהמחיר עולה, ולמכור כשהוא יורד. פעולה זו מייצרת לולאת תנודתיות שמחריפה את התנודות בשוק. כך, בזמן שמניות סמסונג ו-SK Hynix ירדו בכ-15% וב-18% בהתאמה בתקופה מסוימת, הקרנות הממוקדות בהן קרסו ב-40% וב-49% בהתאמה.
858 מיליון דולר: הצצה נדירה לתיק ההשקעות הסודי של טראמפ
ההפסדים הללו אינם זמניים. סימולציה של חברת השקעות קוריאנית הראתה כי בשל מנגנון האיזון היומי, המכונה "שחיקת תנודתיות", גם אם המניות המקוריות יתאוששו לחלוטין ויחזרו למחירן המקורי כעבור שנה, הקרנות הממונפות עדיין ירשמו הפסד של 63% עד 75%. המשמעות היא שמשקיעים לטווח ארוך במוצרים אלו כמעט ואינם יכולים להחזיר את השקעתם בשוק תנודתי, שכן הקרנות משערכות את התשואה מחדש בכל יום מחדש.
הסכנה מגיעה לוול סטריט
התופעה הזו אינה ייחודית לדרום קוריאה. בארצות הברית קיימות קרנות דומות העוקבות אחרי ענקיות כמו טסלה, אנבידיה ומיקרוסופט, המנהלות כ-65 מיליארד דולר, כאשר רוב המסחר מבוצע על ידי משקיעים פרטיים. התוצאות שם דומות: קרן ממונפת פי שניים על טסלה צנחה ב-51% בחצי שנה, בזמן שהמניה עצמה ירדה ב-20% בלבד. קרן דומה על מיקרוסופט איבדה כ-12% השנה, למרות שהמניה עצמה עלתה ב-2%.
רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) בוחנת כעת את הכללים הנוגעים לקרנות סל מורכבות אלו. למרות אזהרות קודמות של הרשות על כך שמשקיעים אינם מבינים את השפעת השערוך היומי, בארצות הברית אין חובת הכשרה למשקיעים במוצרים אלו. כדי למנוע קריסה דומה לזו שחוו המשקיעים בקוריאה, על הרגולטור לפעול במהירות ולאסור לחלוטית את שיווק הקרנות הממונפות הללו לציבור הרחב.
