יוצר התוכן אייזק בילדס חשב שיהיה משעשע לערוך חתונה בין שתי בינות מלאכותיות. הוא חילק תפקידים, בחר שמות, קבע מי החתן ומי הכלה ואפילו ניסה לנהל את טקס הנדרים. אלא שבתוך פחות מדקה הכול התפרק.
לחתן קראו "ג'קוויוויוס השלישי", לכלה "אמילי", וההוראות היו פשוטות למדי – כל אחד מדבר רק בתורו. בפועל, אחת הבינות התעקשה להיכנס לדמות הלא נכונה, דיברה כשהתבקשה לשתוק ואף הכריזה בשלב מסוים שהיא גם החתן וגם הכלה.
בילדס ניסה לעשות סדר, אבל מצא את עצמו מסביר שוב ושוב את הבסיס: "את אמילי. את לא ג'קוויוויוס השלישי", ובהמשך אף נאלץ לשאול בתסכול: "את לא יכולה להיות שני אנשים בו-זמנית".
גם אחרי שהבינה אישרה שהבינה את ההוראות, היא המשיכה להתפרץ בדיוק ברגע הלא נכון. בכל פעם שהחתן התבקש להתחיל בנדרים, הכלה נכנסה לדבריו, החליפה זהות או פתחה בנאום משלה. ואיך הסתיים הניסיון הרומנטי? התקווה לשליש גן עדן הפכה במהירות לשני שלישים גיהינום.
