צוות חוקרים בינלאומי בראשות הארכיאולוג איוואן שפרייץ גילה עיר מאיה עתיקה בשם "מינאנב", המסתתרת עמוק בתוך ג'ונגל מרוחק בחצי האי יוקטן שבדרום מקסיקו, לאחר שהייתה נסתרת מעין כל במשך יותר מאלף שנים.
They Climbed Above the Jungle… and Found a Lost World Waiting 🌿👀
Hidden deep inside the thick rainforests of Guatemala stands one of the most mysterious places ever built by the ancient Maya civilization — the towering Temple V of Tikal. Rising nearly 57 meters into the sky,… pic.twitter.com/zxhKKOxIvW
— Unearthed 🏺 (@UnearthedHQ) August 4, 2026
החוקרים הגיעו אל האתר לאחר שזיהו אותו לראשונה בתצלומי אוויר מתקדמים. כדי להגיע לשם פיזית, הם נאלצו לפלס דרך בעזרת מצ'טות לאורך קילומטרים של צמחייה פראית. העיר שהתגלתה השתרעה על פני כ-40 דונם וכללה מקדשים מרשימים, פירמידה בגובה של ארבע קומות, כיכרות ואזורי מגורים ומסחר.
בניגוד לאתרים ארכיאולוגיים רבים אחרים, העיר הזו מעולם לא נפלה לידי שודדי עתיקות, ולכן נותרה שלמה באופן מדהים. בין היתר, החוקרים מצאו לוחות אבן ענקיים ומעוטרים ומזבחות עתיקים. אחד הלוחות מציג ציור מרתק ומתוארך לשנת 849 לספירה, תקופה סמוכה מאוד לתקופה שבה תרבות המאיה קרסה ונעלמה.
Archaeologist discovers lost Maya City of “Valeriana” on Page 16 of Google. Video link in comments pic.twitter.com/iDM93FbdOm
— Megalithic Marvels (@derek__olson) July 27, 2026
תרבות המאיה הייתה אחת מתרבויות הענק המרכזיות ביבשת אמריקה הקדומה, והיא ידועה בבניית ערים מרהיבות, פירמידות עצומות ופיתוחים מתקדמים באסטרונומיה ובחקלאות. בשיא פריחתה, בין המאות ה-6 וה-9 לספירה, חיו באזור זה מיליוני בני אדם. יש לציין כי בני המאיה היו עובדי אלילים.
למרות גדולתם, סיבת ההיעלמות הפתאומית של בני המאיה נותרה אחת התעלומות הגדולות בהיסטוריה. העיר החדשה שהתגלתה קיבלה את השם "מינאנב" – שפירושו בשפת המקומיים הוא "אין דרך" – בשל הבידוד הקיצוני שלה שהגן עליה מפני בני אדם במשך מאות שנים. עבור מדענים, גילוי של אתר שלם ובלתי נגוע כזה הוא כמו למצוא תיבת אוצר, שכן הוא מעניק הצצה ישירה וחסקת אמצעים אל חייהם וסופם של בני המאיה.
כאמור, בתקופת המאיה, בעיקר התקופה הקלאסית, בערך 250-900 לספירה, עברה היהדות תמורות גדולות. אחרי חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה ודיכוי מרד בר כוכבא, עבר מרכז החיים היהודיים מארץ ישראל לבבל.
בתקופה זו נערכה המשנה על ידי רבי יהודה הנשיא, והחלה תקופת האמוראים שבה נכתב ונוצר התלמוד הירושלמי והבבלי. בבל הפכה למרכז תורני מוביל, עם ישיבות גדולות כמו סורא ופומבדיתא, והיהדות התגבשה כדת ללא מקדש, המבוססת על תורה שבעל פה, בתי כנסת ולימוד. במקביל, נמשכו קהילות יהודיות גם בארץ ישראל, במצרים ובמקומות נוספים באימפריה הרומית והפרסית.
