נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, שלחה היום (שני) במכתב לראש ממשלת ספרד, פדרו סאנצ'ס, ובו טענה כי ספרד ומרוקו ניהלו את משבר המסתננים בעיר סאוטה "באופן יעיל ואפקטיבי". למרות שטענה לניהול אפקטיבי של המשבר, הנשיאה קראה לכינוס פגישה של שרי הפנים של האיחוד האירופי כדי "להפיק לקחים" ממשבר סאוטה. זאת לצד דיון ב"מענה אירופי משותף" לאתגרים הנלווים להגירה בלתי סדירה.
הנרטיב של הנשיאה המשיך להשתנות מעט בהמשך המכתב שבו קראה בנוסף ל"מענה אירופי משותף" לחיזוק גבולות הגוש: "אירוע זה ממחיש בבירור את הצורך ללכת רחוק יותר בחיזוק הגבולות שלנו בנקודות הרגישות ביותר". בין האפשרויות שהציגה לחיזוק הגבול היו "תגבור המעקב והשימוש במכשולים פיזיים בעת הצורך".
עוד כתבה כי האיחוד האירופי לא יקבל "כניסה בלתי חוקית" ולא "כל ניסיון להשתמש בהגירה בלתי חוקית כערוץ להפעלת לחץ על מדינה חברה כלשהי". לאחר מכן, פון דר ליין הדגישה פעם נוספת כי "הגנה על כל הגבולות החיצוניים שלנו היא אחריות אירופית משותפת".
העיר הספרדית "סאוטה" שבצפון אפריקה, אחת משני הגבולות היבשתיים היחידים של האיחוד האירופי עם אפריקה, חווה הסתערות מאסיבית של מסתננים בסוף השבוע כאשר על פי הרשויות בספרד בין 50,000 ל-60,000 איש חצו את הגבול, ועשרות מהם קיפחו את חייהם במהלך המסע.
אלפי מסתננים מסתערים על הגבול עם ספרד – שמתקשה להתמודד איתם
אותם מסתננים ממרוקו פשוט גרמו לגבול היבשתי לקרוס, כשבמקביל אלפים מהם שחו ונכנסו לספרד דרך הים. ראש הממשלה פדרו סאנצ'ס שלח את הצבא בניסיון לעצור את ההסתערות, ולאחר כמעט 72 הודיע כי רוב המסתננים הוחזרו לשטח מרוקו. המשבר היה כלכך קיצוני שחלק ממדינות האיחוד, ובראשן איטליה, קראו להוציא את ספרד מהאמנת הגבולות הפתוחים בין מדינות האיחוד (אמנת שנגן).
בחודשים האחרונים הקשיחה האיחוד האירופי באופן בולט את חוקי ההגירה שלו. ובפרט אישרה למדינות החברות לשלוח מהגרים לא חוקיים למרכזים מחוץ לתחומי האיחוד האירופי, המכונים "מרכזי החזרה". כחלק מהמהלך, משלחת של הטאליבן, ארגון הטרור השולט באפגניסטן, הגיעה לבריסל למטה האיחוד ודנה בהחזרה של מהגרים לא חוקיים לאפגניסטן.
מהלך לא שגרתי: האיחוד האירופי הזמין משלחת של הטאליבן לפגישה
הפגישה הלא שגרתית עם נציגי ארגון הטרור היית חלק ממספר צעדים שרק לפני שנים ספורות נחשבו בשבילו לבלתי מקובלים. כחלק מהצעדים הללו, האיחוד השיג הסכמים דומים עם מצרים ותוניסיה. אמנם שתיהן גם מדינות מוסלמיות, אך בממשלות שלהן האיחוד האירופי מכיר – לעומת ממשלת הטאליבן בה אין הכרה כלל.
