רבים מהצרכנים בוחרים לזרוק מוצרים כמו חלב, גבינות ויוגורטים אך ורק מפני שתאריך התפוגה המודפס עבר, מבלי לדעת שהמזון עשוי להיות בטוח לחלוטין למאכל. בהיעדר הסברה רחבה או תקנות שמפרידות בבירור בין מדדי איכות לבטיחות, ריבוי הניסוחים על גבי האריזות מייצר בלבול עמוק בקרב הצרכנים הישראלים ומוביל לבזבוז מזון עצום בכל משק בית.
3+נתונים עולמיים, כמו מחקר של בית הספר לבריאות הציבור בלונדון-ג'ונס הופקינס, מעלים כי רוב מוחלט של הצרכנים זורקים מדי פעם מזון רק משום שהוא מתקרב לתאריך הרשום על האריזה.
דונלד שאפנר, מומחה לבטיחות מזון באוניברסיטת ראטגרס, מסביר את העיקרון המרכזי שרלוונטי לכל צרכן באשר הוא: "התאריכים מבטיחים איכות עד לאותה נקודה. הם לא עוסקים בבטיחות של המוצר".
3+מחקרים נוספים מראים כי היצרנים קובעים את התאריכים על בסיס הערכה מתי המוצר נמצא בשיא טעמו ואיכותו, ולא מתי הוא הופך למסוכן. רייצ'ל זמסר, מדענית מזון, מבהירה בהקשר זה: "הן מבוססות על מתי שהיצרן חושב שהמוצר יטעם במיטב הכרתו, כאשר איכותו תהיה בשיאה".
בעוד שמוצרים יבשים, קטניות, שימורים ומזונות ארוזים היטב מחזיקים מעמד זמן רב גם אחרי התאריך שעל האריזה הודות לרמת לחות נמוכה המונעת התפתחות חיידקים, יש לנקוט משנה זהירות מירבי במוצרים מהחי כמו בשר, עוף ודגים. זמסר מציינת לגבי מוצרים יבשים: "אנשים יכולים להשתמש בשיקול הדעת הטוב ביותר שלהם על ידי ריח וטעם של המוצר, כי קרקרים ועוגיות יבשים וכדומה עשויים להיות ישנים אבל הם לא יעשו אתכם חולים אם תאכלו אותם".
3+מנגד, חיידקים בבשר ובדגים זקוקים ללחות ואוויר כדי לשגשג, ולכן בתחומים אלו אין לקחת סיכונים מיותרים. כדי לסייע לציבור להתמודד עם הסוגיה, קיימים כלים דיגיטליים שונים כמו אפליקציית "FoodKeeper" הבינלאומית, המספקים הנחיות ברורות על משך הזמן שבו מוצרים שונים נשארים טריים ובטוחים לצריכה.
