חקירה באיראן חושפת היום (שני) פרשה רחבת היקף סביב מנגנון חשאי להעברת הכנסות מנפט מחוץ למערכת הבנקאות הבינלאומית. בכירים במדינה הודו כי מתווכים שהופקדו על ניהול הכספים לא החזירו לפחות 1.6 מיליארד דולר, כאשר חלק מהחשודים נמלטו מהמדינה.

במרכז הפרשה עומדת רשת של חברות ומתווכים המכונים באיראן "נאמנים" – גורמים שקיבלו אחריות על גביית והעברת הכנסות הנפט האיראניות תחת מגבלות הסנקציות הבינלאומיות.
ראש ארגון הפיקוח הממלכתי באיראן, זביחאללה חודאיאן, אמר ביום ראשון בטלוויזיה הממלכתית כי מתווך אחד בלבד לא השיב למדינה 200 מיליון דולר מכספיה, ולאחר מכן עזב את המדינה. לדבריו, הרשויות פתחו ב-59 תיקים פליליים נגד מנהלי חברות מהמערכת, כאשר חלק מהחשודים נעצרו ואחרים נמלטו לחו"ל.

לפי דיווחים בתקשורת האיראנית, התביעה ביקשה להוציא צווי מעצר בינלאומיים באמצעות האינטרפול נגד 15 נמלטים הקשורים לרשת. הפרשה עוררה ביקורת חריגה גם מצד גורמים המקורבים למערכת הכלכלית באיראן. מג'יד רזא חרירי, ראש לשכת המסחר איראן-סין, תקף בפומבי את ההתנהלות ושאל כיצד אותם מתווכים נבחרו ומי ערב להם.
"הפרשה חושפת שאלות קשות"
חרירי טען כי בקשת צווי המעצר הבינלאומיים מעידה שלפחות 15 מתווכים שנחשבו אמינים הצליחו להימלט עם "מיליארדי דולרים" מכספי המדינה. לדבריו, יש לבחון מי מינה את אותם גורמים ומדוע לא ננקטו צעדים נגד מי שאישרו את פעילותם.

הערכתו של חרירי לא אומתה באופן עצמאי, אך דבריו מצטרפים לביקורת גוברת בתקשורת האיראנית בנוגע לאופן שבו אנשים שקיבלו גישה להכנסות נפט בהיקפים עצומים הצליחו לכאורה להיעלם עם הכספים.
מנגנון שנולד בעקבות הסנקציות
מערכת ה"נאמנים" התפתחה בעקבות הסנקציות הבינלאומיות שהגבילו את פעילות הבנקים האיראניים בזירה העולמית. בשל הקושי להעביר תשלומים דרך ערוצים רשמיים, איראן הסתמכה על מתווכים בעלי גישה לחברות ולחשבונות בנק במדינות זרות, בהם איחוד האמירויות, טורקיה ועומאן.

אלא שהמנגנון פעל ברובו מחוץ למסגרות השקיפות והבקרה המקובלות במערכת הפיננסית הבינלאומית. באיראן לא קיימת הגדרה חוקית ברורה למעמדם של אותם מתווכים, ולא ידוע בפומבי כיצד נבחרו, אילו ערבויות נדרשו מהם וכיצד פיקחו הרשויות על פעילותם. מבקרים טוענים כי המבנה יצר פתח לניגודי עניינים, משום שהכנסות נפט יכלו להישאר בחשבונות המתווכים במשך ימים ואף שבועות לפני העברתן למדינה.
שאלות על הפיקוח הממשלתי
הפרשה מעלה גם שאלות בנוגע לאחריות הרשויות על הפיקוח. שר הנפט האיראני מוחסן פקנז'אד אמר בעבר כי אחריות משרד הנפט מסתיימת בשיווק ובמכירת הנפט, בעוד הבנק המרכזי אחראי לקביעת חשבונות ההפקדה ולמעבר הכספים.

גורמים באיראן ממשיכים לטעון כי המתווכים חיוניים כל עוד הסנקציות מונעות מהמדינה לפעול באופן מלא דרך המערכת הבנקאית הבינלאומית. עם זאת, החקירה הנוכחית הפכה מנגנון שהיה מוסתר במשך שנים לפרשה ציבורית משמעותית, שמעלה שאלות בנוגע לניהול הכנסות הנפט של הרפובליקה האסלאמית.
