אנחנו חיים בתקופה לא פשוטה. כל יום אנחנו שומעים על מחלוקות, ויכוחים, כעסים ופילוג. לפעמים נדמה שכל אחד עסוק בלמצוא את ההבדלים בינו לבין השני. אבל האמת היא שהקדוש ברוך הוא לא מחפש את מה שמפריד בינינו, הוא מחפש את מה שמאחד אותנו.

עם ישראל הוא משפחה אחת. במשפחה יכולים להיות אחים שונים באופי, בלבוש, במנהגים ובדעות, אבל הם נשארים אחים. כך גם אנחנו. לא משנה אם אדם חובש כיפה או לא, אם הוא ספרדי או אשכנזי, חסיד או ליטאי, חרדי, דתי או מסורתי, כולנו בנים ובנות של מלך מלכי המלכים.
אהבת חינם אינה רק רגש. היא מתבטאת במעשים: במילה טובה במקום ביקורת, בחיוך במקום כעס, בוויתור במקום התעקשות, בדיבור מכבד במקום לשון הרע, וביכולת לדון כל יהודי לכף זכות גם כשלא קל.
לפעמים אנחנו חושבים שמעשה קטן לא משנה דבר, אבל דווקא המעשים הקטנים הם שבונים מציאות גדולה. חיוך אחד יכול להרים אדם שנשבר. מילה טובה יכולה להחזיר תקווה. מחילה אחת יכולה לסיים שנים של כאב. וכל מעשה כזה מוסיף אור לעם ישראל.

חז"ל לימדו אותנו שבית המקדש חרב בגלל שנאת חינם. אם כך, האחריות שלנו היא להרבות באהבת חינם. לא לחכות שהשני ישתנה, אלא להתחיל מעצמנו. להיות אלה שמוותרים ראשונים, שמכבדים ראשונים, שמאירים פנים ראשונים.
כל אחד מאיתנו יכול להיות שליח של שלום. בבית, במשפחה, במקום העבודה, בבית הכנסת, ברחוב וברשתות החברתיות. במקום להגיב בכעס, להגיב באהבה. במקום להרחיק – לקרב. במקום לשפוט – להבין.
יהי רצון שנזכה להיות אנשים שמאחדים ולא מפלגים, שמכבדים כל יהודי באשר הוא, ושנזכה לראות את עם ישראל עומד כאיש אחד בלב אחד. מתוך אהבת ישראל, כבוד הדדי ואחדות אמיתית, נזכה במהרה לראות את הגאולה השלמה, בבניין בית המקדש ובביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן
